אני 10

אין צורך להאריך במילים נוספות,
כשראיתי את זה:

כתבתי למאיה כך: (התכוונתי לכל מילה שכתבתי)
הי מאיה,
ראשית אין מילים בפי לתאר את עוצמתו של המיזם. חיזקו ואמצו וכן ירבו. שמי גלית, אני רכזת התקשוב במכללה במרכז הארץ, אני מסיימת לימודי תקשוב ולמידה לתואר שני וחיה יום יום ושעה שעה את התקשוב.
האתר : מדהים בפשטותו, כמה פשוט- ככה משרת את המטרה.
ברור בהיר, קל להתמצאות וכמובן ההסברים בגובה הלומד, כאילו את מסבירה לעצמך. אילו הייתי בוחרת אתר לדוגמה אין ספק שהיית מתחרה רצינית ומשמעותית.
חושבת שפתחת פתח לגירוי של בעלי חזונות כי הנה בעזרת כלים פשוטים ניתן לייצר תכנים רבי משמעות שישרתו מטרות כל כך נעלות.
כשאתפנה מלימודי, אשמח לייעץ ולתרום
גלית ורדי

תרבות שהיא גם דיגיטלית

הערב, "שוחחתי" עם חבר. בסוף השיחה הוא כתב:
"אני שם לב לכך שאת עוצרת כשאני כותב
וממשיכה לכתוב כשאני עוצר
בשל כך אני מאוד מעריך אותך"
שוחחנו כמובן בצ'אט.

"התמורות, שעברו ועדיין עוברות על העולם בעידן הדיגיטאלי, שינו את מרחב קיומו של האדם, את 
סביבתו החברתית והתרבותית ואף את דרך התנהלותו, את דרכי חשיבתו ועוד מאפיינים שלו עצמו........
כלים של המאה ה- 21 : הטכנולוגיה הינה ותמשיך להיות הכוח המניע במקומות עבודה, בקהילות,
ובחיים הפרטיים במאה ה- 21 ".
http://portal.macam.ac.il/DbImage.aspx?image=file&id=3194



החיים הווירטואליים עוטפים אותנו, והופכים חלק אינטגרלי מחיינו.
אנו הופכים יחד עם העידן החדש להיות בלתי תלויים בזמן ומקום. לכאורה הגבולות פרוצים.
אבל אל לנו לשכוח שאנחנו עדיין נמצאים תחת מסגרת תרבותית. תרבות דיגיטלית.
תרבות עם זכויות אבל גם חובות.
תרבות עם כללים אולי קצת שונים, אבל מחייבים אותנו להיות נאמנים לכללי התנהגות אנושים בסיסיים.
תרבות של שיח, של תקשורת בין-אישית נאותה, תרבות של הקשבה וקשב בדיוק כפי שנצפה בחיים שאינם וירטואליים.
וירטואלי, זו מציאות חדשה אך מחייבת כללים בסיסיים של אותה התרבות לפני העידן הדיגיטלי.

קראתי שוב ושוב את מה שכתב חברי לשיחה, קיבלתי חיזוק להתנהלות שלי ברשת.
אז מותר ורצוי בשיח המקוון בין אם הוא סנכרוני או אסינכרוני, לעצור כמה שניות, לקרוא שוב, להקשיב אולי אפילו למחוק ולתקן.
אנחנו אמנם משתמשים בכלים דיגיטליים, אבל התרבות לא משתנה, אולי רק עוברת אדפטציה.

אל תשכחו להסתכל במראה בתהליך הטמעת התקשוב

תהליך הטמעת התקשוב במוסד אקדמי ובכלל הוא תהליך ארוך וממושך.

תהליך רצוף קשיים, מלווה בתירוצים של חופש אקדמי ובפיזור הטריטוריאלי של המרצים בתפקידיהם במוסדות השונים.

אם הוא מתחיל מלמעלה למטה במבט מערכתי ולפי רציונל מוסדי הרי שבארגון תהייה בקרה והערכה.

בסוף היום, החודש, השנה, יהיה מונצח הכול שחור על גבי לבן.

אם תהליך הטמעת התקשוב בא מלמטה למעלה: במסגרת יוזמה אישית של הרכז היצירתי בעל  יוזמה, תקשורתי ואיש צוות (    מקור: זרקור על רכזי תקשוב)מי יבקר ומי יעריך, ומתי? זה יקרה רק אם תאמינו.

עשו פעם אתנחתא, קחו לכם דף ועיפרון, או מחשב ומקלדת, או אייפד, אפילו אייפון (: רשמו את כל מה שעשיתם, גם אם זו הייתה רק גחמה שלכם, העזה, ניסיון  מלווים באידאל שמאחוריו ראיתם את המטרה הנכספת, תראו את עצמכם במראה ותוכלו להבין האם והיכן מסתתרת ההצלחה...ההצלחה האישית שלכם  שעם כוח רצון ואמונה תוביל את הסביבה להצליח יחד אתכם.

אני כל כך מחכה כבר להיות בפוסט האחרון ולעשות חשבון נפש חופשי מכל סייגים וגבולות ולהעניק את סל הקניות והתובנות שלי  במתנה לכל מי שיחפוץ.

תהליך היצירה, זה לא עניין של רגע

באופן די עקבי אני כותבת ומשתפת בנושא חשיבה יצירתית.
תהיתי מאיפה זה בא. לא שאני מופתעת עת החיבור הזה אלי אבל מופתעת שזה מה שמנחה אותי בשבועות האחרונים.
נראה כי הגעתי לשלב בלימודים וגם בעבודתי, בו אני מרגישה חובה ליצור, ליזום, לחדש אולי אפילו להמציא , אני מרגישה שזו עלייה בדרגה. השלב בו **הצורך שלי לאתגר את עצמי ואת האחרים** למרות שזה דורש משאבים לא מעטים (שלא בדיוק בנמצא בימים אלו) אבל כל מטרה שתושג בדרך שגרתית ו"משעממת" נראה כי לא תשיג את המטרה בצורה הטובה ביותר לפי ראות עיני.

דוגמה אחת היא המשימה אצל פרופסור מיקי רונן בה היינו אמורים לערוך משחק באמצעות מחולל מוגבל מאוד. המשחק הוא ריבוע מחולק לריבועונים קטנים. ניתן להזין שאלה עבור כל ריבועון. כאשר עונים נכון על השאלה מתגלה פיסה מאחורי הריבועון ולאחר שמשלימים את כל הריבועונים, מתגלה תמונה שלמה, כך מסתיים המשחק.
אין אפשרות להשפיע על המחולל, יש לו פונקציות קבועות שאינן ניתנות לשינוי.

כמעט שבוע ימים חשבתי איך להפוך משימה פשוטה של חצי שעה מחשבה למשהו שונה, מקורי, אינטראקטיבי ואולי אף אטרקטיבי. ידעתי שאשתמש באפשרות של זיהוי תמונה כשאלה, עברתי מי "מצא את ההבדלים" ועד משחקים רבים ואחרים. חיטטתי  ברשת נברתי, חיפשתי רעיונות ולבסוף מצאתי: עיוורון הצבעים יש לו השלכות על התקשוב והשימוש באינטרנט, הפכתי את מבחן עיוורון הצבעים לאינטראקטיבי בתוך המחולל עם כל מגבלותיו והתמונה שמתגלה בסוף היא בעצם סיכום קצר של הנושא. (צילום מסך של טקסט)
תוכלו להתנסות...קצת ללמוד (:   וגם להביע דעה...
לחצו על התמונה והיכנסו למשחק. הקוד: 208

ועוד פעם...... חשיבה יצירתית

המירוץ למליון....סידרת ריאליטי. 
אוהבים, לא אוהבים. זה מצחיק. נורא כיף לנקות עם זה את הראש בסוף היום וכמובן לטעון אותו לקראת היום החדש של הלילה.


חשיבה יצירתית היא רבת הגדרות וכשמה כן היא יצירתיות המחשבה, אולי חשיבה ללא סייגים וגבולות. 
במכון ברנקו וויס מתארים את תהליך החשיבה היצירתית גם כ"שינוי התפיסתי המהיר או המעבר הקורה כשרעיון חדש או פתרון בעיה נוצר או מתגלה לפתע". החשיבה נדרשת בכדי להצליח!!!!!!! 


כיוון שהמיומנות היא כה מופשטת בהגדרותיה, תמיד נשאלת השאלה....מה זה?? "תכלס" מה זו חשיבה יצירתית?
הביטו בסרטון. תהנו, תחייכו ותראו את ההתגלמות של החשיבה היצירתית במרום גדולתה.
נראה שאי אפשר לחיות בלעדיה למרות שאנחנו לא תמיד יודעים להעיד על גודל חשיבותה ואולי אף לא תמיד מודעים לקיומה.
אכניס אתכם לתמונה: מספר זוגות מתחרים בביצוע שרשרת משימות שונות ומשונות. כמובן המקדים לסיים, זוכה.
במעבר בין ביצוע משימה אחת לשנייה, נתקעו מספר זוגות בפקק וכיוון שהשעון לא פוסק מלכת, עליהם למצוא דרך כיצד לעקוף את הפקק ולהמשיך במשימה....... (מתנצלת מראש על האיכות הקולי...הוקלט באמצעים פרטיזניים מתוך ערוץ האינטרנט של "המרוץ למליון", ממליצה לעקוב אחר הכיתוביות)

אורך הסרטו 1:30 דקות

ילדים לא מפחדים!

מה זה להיות יצירתי?

"אם אתה לא מוכן לטעות, לעולם לא תיצור משהו מקורי" - קן רובינסון

יצירתיות? חשיבה אחרת? מחוץ לקופסא? 

"קן רובינסון אומר כי אנו מנהלים מערכות לימוד לאומיות  שטעויות הן הדבר הגרוע ביותר שאתה יכול לעשות"

לא רק מערכות החינוך מובלות על ידי הסטיגמה שאסור לטעות. זו סטיגמה שרווחת גם בבית ומשם זה כבר מתחיל.

אני חושבת שאילו היו מובילי החינוך, המנהלים, וההורים מבינים את המשמעות של ההתנסות שלא תמיד מוצלחת, היו גם הילדים מבינים את זה ואולי יוצרים דור חדש שאיננו מובל על כנפי הסטיגמה. לא עוד ילדים שחוזרים הביתה עם פנים נפולות כי טעו אלא פנים עליזות על טעות שהביאה לתגלית והצלחה חדשה. כך לפחות אני מחנכת את ילדי שלי.

לדעתי האמצעים המתוקשבים יכולים לתת לילד  (וגם לבוגר) את הזכות לראות באמצעות העולם הוירטואלי והסימולציה כי ניתן מטעויות גם ללמוד וגם להיבנות מחדש ולהשליך על המציאות עצמה.

בסרטון שואל קן רובינסון האם בתי הספר הורגים את היצירתיות. האם זה פשוט? האם הוא צודק?

תקשוב בהשכלה גבוהה

מזה כשנה אני עוסקת בנושא התקשוב במוסד להשכלה גבוהה. 

במשך שנה זו למדתי להבין :

1. שהקשר האישי, הוא אחד המקדמים של היכולת שלך להשפיע. (ידעתי את זה גם קודם(: )
2. שהדרך להחדיר את רעיון התקשוב (אפילו לפני המעשה) היא ארוכהההההההההה.

2. שכנראה בארגון תמיד יהיו גם כאלו שלא יסבירו פנים לחדשנות וההוראה המסורתית תלווה אותם עד סוף הקריירה.

3. שמספיקה הצלחה אחת בכדי להבין שהכול אפשרי וזה רק עניין של זמן.


מה מניע מורים להשתמש בתקשוב?
נייר עמדה שהוצג בכנס מחקר בתחום החינוך , אנגליה 1999

דן בגורמים למוטיבציה (אצל מורים) לשימוש בתקשוב:

1.היכולת הנתפסת לעשות בתקשוב שימוש.(מודעות והבנה)

2.משאבים זמינים.

3.האם השימוש בתקשוב בהוראה, נחשב מעניין ומהנה.

הגורם השלילי הוא הקושי להשתמש בכלים עצמם.


אז השבוע הוכח לי שוב כמה שווה כל מאמץ וניסיון להחדיר את המודעות לנושא התקשוב והיכן שאפשר ויש פתיחות ורצון, ללכת קדימה ולהסביר על השימוש בכלים ותמורתם.

כיוון שאני סטודנטית באותו מוסד בו אני עובדת, אני נמנעת מלשתף בבלוג זה את החוויות אותן אני חווה בתפקידי אך הפעם זו הייתה חוויה מיוחדת במינה.
מרצה יצירתית וסקרנית שקיבלה ממני ייעוץ, הכוונה, המלצות והדרכה על כלי ווב 2 וכלים דיגיטליים בכלל, החלה ליצור סרטים ממצגות מורכבות (אנימציות וקישורים לרשת) על ידי לכידת וידאו  וזאת במטרה לשפר את חווית הלמידה של הסטודנטים.
בקבוצת הפייסבוק אותה פתחתי עבור המרצים במכללה, החליטה להודות לי עבור "התגלית". באמצעות מה שלמדה העלתה סרטון הדרכה ובו הציגה את הכלים ליצירת הסרטונים אתם היא עובדת. בנוסף, ביקשה לשתף את כלל המרצים בחוויית ההוראה שלה וביתרונות אמצעי ההוראה המתוקשבים בהם היא משתמשת.


עכשיו .............אני יכולה לצאת לחופשה כי יש לי מחליפה (: ואתם תוכלו להנות  מהרעיון של דר' ענת רימון אור שנתנה הסכמתה לשתף את הסרטון בבלוג זה.

לא יודעת אם הגורם שבולם את המוטיבציה (אצל מורים) לשימוש בתקשוב הוא רק הפחד או הקושי להשתמש בכלים עצמם. אבל נראה שכל שייעשה...ולו מאמץ קטן תמיד יהיה לתרומה גדולה.

זהו סיכום של הבלוגים שלי - עד היום (:

http://www.wordle.net

גארדנר בכל מקום !!!!

שנים רבות היסללנו (למסלול הטכנולוגי) את אלו שלא הצליחו במסלול העיוני
ולא שלא הצליחו בגלל שהיו פחות טובים או אינטליגנטים

 יש אנשים שזה פחות מתאים להם!!!" 

פרפסור עוז אלמוג, החוג ללימודי א"י,אוניברסיטת חיפה.

המשפט הזה, מיד הביא אותי אל ידידנו גארדנר והאינטליגנציות שלו ולא יכולתי שלא לחשוב כיצד אנו לוקחים את מה שאנחנו מאמינים בו (אולי)....והופכים אותו לשקוף או בלתי נראה.

בכתבה הבאה מוטי קירשנבאום מציין כי דווקא כאשר גדלה הדרישה לעובדים בתעשייה, הפסיק משרד החינוך את לימודי הטכנולוגיה.
הוחלט במשרד החינוך כי החינוך הטכנולוגי הקלאסי...."פאסה" וזמנו עבר והרשתות כמו "אורט" ו"עמל" סגרו על פי החלטה לא כתובה את כל מסלולי החינוך הטכנולוגי.
דוקא מבתי הספר המקצועיים והטכנולוגיים דה אז, יצאו רבים מהמנהיגים את התעשיות הגדולות בישראל.





















שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, חותר לחידוש החינוך הטכנולוגי. בעקבות הבקשה ל-10,000 טכנאים מוכשרים לתעשייה פנה לרשתות אורט וביקש שיכשירו כאלו, אך נתקל בתגובה ש"אורט" היא רשת של בתי ספר תיכונים רגילים שהבוגרים עושים בגרות רגילה (המחרטות נמכרו לעזה.....שם מייצרים באמצעותן קסאמים. וכאשר משדרים סרטונים על מעבדות הקסאם בעזה, מזהים אנשי החינוך את המחרטות ומאלו מעבדות נמכרו).
הבגרות הפכה ליעד המרכזי של מערכת החינוך ומדד לתקצוב בתי הספר.
אז איפה ה"אישי" שלנו...הצד המוכשר יותר שלנו?
אולי אנחנו דיסלקטים אבל אמנים ברמות על?
אולי אנחנו לא יכולים לזכור היסטוריה אבל אנחנו שולטים בשפות תכנות??? ואולי ואולי.....
הרבה חומר למחשבה, להורים עם ילדיהם, למורים אם תלמידיהם, למנהלים עם עובדיהם ומפקדים עם פקודיהם.
אולי צריך ללמד את כולנו למצוא את המקום בו אנו טובים ביותר ולא לצפות  שנהייה הכי טובים במקום אולי אליו איננו שייכים?

ספריות בפייסבוק

בדך כלל נהוג לגשת אל הספרייה, באופן מעשי....לצאת מהבית וללכת....או באופן וירטואלי להיכנס אל הספרייה הוירטואלית.
מה הייתם אומרים אילו הייתה באה הספרייה אלכם?
שוטטות ברשת בענייני פייסבוק הביאה אותי אל מה שנראה פה בתמונה. (ראו קישור)
http://www.lib.cam.ac.uk/libraries/facebook.html

הספרייה בפייסבוק. אוסף של מידע, מאמרים, ספרים ובכלל מה מתחדש בספריה. כל פיסת מידע שמעוניינת הספרייה להפיץ או לשתף או לקבל חוות דעת מחברי פייסבוק "המנויים" בה.
אפילו הודעה על מתקן המים החדש שהוצב באחת הספריות בכדי לשרת את הבאים(:

אז האם זו דרך טובה לשתף את המידע?

האם זו דרך לגרות את הסטודנטים לבקר פיזית בספרייה?

או האם הספריות מתחילות להשלים עם העובדה כי לא נותרה ברירה אחרת מאשר לשתף את המידע איפה שכולם כבר נמצאים כי כבר "לא הולכים לספרייה"?

כמה "לירות" שווה התקשוב?

יישומי תקשוב בחינוך - פרס מצויינות....

"הכנס השנתי בו יוענקו פרסים למורים ואנשי חינוך מרשת אורט ישראל שהצטיינו בתחום התקשוב בחינוך"

הקריטריונים לזכייה בפרסים על פי מידת חשיבותם: (בהרחבה בקישור)

1. שימוש מתמשך בטכנולוגיה ובפדגוגיה המתוקשבת. מדדים: לפחות שנת לימודים אחת.
2. יזמות וחדשנות של הפרויקט / הכלי התקשובי. מדדים: ייחודיות, מקוריות, מוטיבציה אישית.
3. מידת השימוש בפרויקט ............ מדדים: סטטיסטיקת כניסות. מספר הודעות בפורום, פוסטים בבלוגים, סרטי וידאו וכו').
4. קידום ההוראה של .........הטמעת הפרויקט/הכלי התקשובי. מדדים..................
5. שיתופיות ועבודת צוות. מדדים: מספר חברי הצוות השותפים ליוזמה ופועלים בה, תפוקות קבוצתיות

אין ספק שהיום אנחנו קוראים את זה ומבינים גם מה שכתוב.
כתוב בשפה פשוטה: למען קידום ההוראה, תשקיעו הרבה מחשבה, יצירתיות, חדשנות, עם המון סיפוק אבל במיוחד: לכו לעבוד קשה יותר.
על כך מציעה רשת אורט 10 ש"ח עבור כל הפרסים
מה מקבל כל זוכה? 2000? 3000? ש"ח.
חודש אחד בתוספת שעורים פרטיים והשלמנו סכום זה.
למה לעבוד כל כך קשה כל השנה עם "התקשוב הזה"????
1. מי שיש לו "אני מאמין" מתוקשב.....לא מעניין אותו הכסף
2. מי שהכסף יעניין אותו, יצטרך לעבוד מאוד קשה, לא בטוח שהתמורה מתאימה
בכל מקרה.......הקריטריונים שמוגדרים הם ללא קלים והעבודה קשה...אז אם רוצים לעודד את "העם" ולשלב את התקשוב בחינוך......וגם נותנים על זה פרס......
אנחנו יודעים שקשה להטמיע את התקשוב!!!!!!!!! ומעטים הם אלו שזו תפיסת עולמם.
אז אם כבר נותנים פרסים בכדי לעודד, האם זה יעודד את מי שזה אמור לעודד???????????

מתחתנים אונליין: להינשא בעזרת פייסבוק

הפוסט הזה הוא מנוחה וקצת חיוך לפני שנועלים את הסמסטר.
אין ממש רפלקציות או תובנות מיוחדות למרות שכל אחד יכול לקחת ממנו משהו
אבל בתור חסידת פייסבוק והשיתוף הגלובלי, צדה את עיני כתבה נחמדה.
חתונה מתוקשבת
לפייסבוק הזה, כנראה שאין גבולות.
מלמידה ועד נישואין...הכל מגיע לשם.

"אפליקציית פייסבוק חדשה וייחודית לניהול מוזמנים תחסוך לכם שעות של טלפונים וכאב ראש ותוודא עבורכם מי מהמוזמנים לחתונה צפויים להגיע. האפליקציה עתידה לנהל עבור החוגגים את רשימות הגעת המוזמנים לאירוע".............מתוך מעריב nrg

לפני שתלחצו כאן להמשך הכתבה, צפו בסרטון הבא, תנשמו עמוק ותחשבו על.........רומנטיקה וחשיבה יצירתית ופייסבוק כי שם שיתפו את הסרטון הזה....והנה בכל זאת הצלחתי אולי לקשר את החתונה לתקשוב ולפייסבוק מנפץ הסכרים.

תקשוב בספורט?? יש מצב.....

וזה נוסח המודעה שהביאה אותי הפעם לכאן

הודעה למורים לחנ"ג - תשע"ב - _ צפונט רשת תקשוב חינוכית- משרד החינוך ...
צפונט רשת התקשוב החינוכית - מחוז צפון, נותנת מענה של סביבה לימודית המותאמת למאה העשרים ואחת.

כבוגרת תואר ראשון ב"וינגייט" .....התמלאתי בסקרנות.....תקשוב בחינוך הגופני?
אז באתר של צפונט, הייתה רק הודעה למורים לחנ"ג.
המשכתי לחפש ברשת ומצאתי שיתוף של מסמכים, אינפורמציה על ציוד,
טקסטים על טכניקות שונות ועוד..... טקסטים רבים....
עדיין, לא הבנתי מה זה תקשוב בחינוך הגופני וכיצד יוביל להוראה ולמידה יותר משמעותיים? כיצד יעזור להניע ולעניין את הלומדים? כיצד ישפר את הביצועים שהרי זהו חלק הארי בחינוך הגופני?...הרי חינוך גופני עיסוקו בתנועה???????


והנה.....הגעתי לעניין שחיבר לי את התקשוב לחינוך הגופני:
"שימוש בתמונות וסרטי וידאו...בכדי לספק תמונות ברורות בטכניקות ספציפיות, ולתת לתלמידים את ההזדמנות לקבל משוב חזותי מיידי של התנועות שלהם...בוידאו..."
http://education.exeter.ac.uk/research/pe_ict_event/presentations.htm

בחרתי להעלות מצגת מתוך האתר הזה ומתארת את התקשוב ובמיוחד שימוש באמצעי המחשה ויזואליים בחינוך הגופני.

הוצאתי ממנה משפט אחד מדהים שמוביל אותנו בכלל בחשיפה לתקשוב אבל משקף במיוחד את התחומים בהם התקשוב איננו מובן מאליו,

,When faced with the steam-roller of technology"

 "you can either embrace the technology or become part of the road

בהיתקלות עם מכבש הקיטור של הטכנולוגיה, אפשר לאמץ אותה, או להיות חלק מהכביש

אז, תבחרו אתם מה עדיף?

חשיבה יצירתית או יצירה של חשיבה

בעקבות תהליכי גישוש לקראת עבודת הסמינריון העומדת בפתח......
קראתי את הפרק של יפה בן עמי ודוד חן מתוך ספרם של פרופסור דן חן וד"ר גילה קורץ: תקשוב, למידה והוראה: "טכנולוגיות הידע הדיגיטליות - הרחבה של יכולות קוגניטיביות קיימות או שינויי קוגניטיבי איכותי?"
הפרק עוסק במחקר על תפקודי חשיבה הבאים לידי ביטוי באינטראקציה של האדם עם טכנולוגיות הידע הדיגיטליות.
בדיוק בשבילי. לא???
אז יצאתי לחפש את הקשר שבין החשיבה שהושקעה בפיתוח של יחידת לימוד ....או פעילות ...מקוונת בנושא חשיבה יצירתית וסוגי החשיבה בהם דן הפרק הנ"ל.
הסרטון הבא ממחיש את העבודה הרבה, החשיבה המסועפת רבת כיוונים, הרעיונות ועוד......... שהושקעו
בפיתוח ויצירת יחידת לימוד שנקראת "לצאת מהקופסא" ועוסקת בחשיבה יצירתית.
אורכו של הסרט כ-10 דקות...תביאו פופקורן

מכאן ניגשתי לסנכרן את הפרק עם עצמי.
כמובן שהשיפוט הוא אישי ושלי........אני לוקחת אחריות על ....מילותי (: כמובן גם על מעשי


סוגי החשיבה בהן עסק הפרק, האם הייתי שם?
חשיבה רשתית: אסוציאטיבית, פריצת מסגרות, גמישות, יצירתיות....ברור שהיה...כל היחידה היא "יציאה מהקופסא"
חשיבה מקבילית: קליטת מידע ועיבוד בערוצים מקבילים בו זמנית.....היה גם היה, ריבוי מסכים, ריבוי רעיונות, ניתוב החשיבה ומקורות המידע הרבים למקומות מתאימים.
חשיבה מבוזרת: שיתוף פעולה בין "אדם מחשב".......היה..........אני ישבתי בחיבוק ידיים והמחשב עבד(:
חשיבה ויזואלית: באמצעות ייצוגים ויזואליים.....איך לא....ברור שהיה, ראיתם בסרטון.
חשיבה ביקורתית: כלפי מידע ורעיונות של אחרים וכלפי עצמי....כמובן....ישנתי ברשת בכדי לחפש מידע וסוגי פעילויות עד שהמצאתי את שלי.....וכמובן שגם את עצמי ביקרתי...מחקתי שיניתי...הוספתי...יום ולילה......
חשיבה מסדר גבוה: מידע משתנה, ריבוי דעות ונקודות מבט, של המידע ברשת ושלי בעקבות המידע הרב שאליו נחשפתי....הרבה אנאליזה, סינתזה, ביקורת, הערכה, יישום, שינוי ותיקון, רפלקציה..........אנטרופוסופיה(: פילוגנטיקה(: אנציקלופדיה(: אינטרדיספלינה(:......הייתי שם ועוד איך
מחשבון פשוט....נראה שהייתי שם בעומק רב.
לסיכום כל שרציתי לאמר:

הפיתוח היה מלווה וכרוך בחשיבה יצירתית הרי בזה עוסקת היחידה.

ומכאן

בחשיבה יצירתית שכזו.......יש המון יצירה של מחשבה. 

אז כן, יפה ודוד, אני מסכימה עם כל סוג של חשיבה שזוהה במחקרכם, וחושבת שבא לידי ביטוי באינטראקציה  של האדם עם טכנולוגיות הידע הדיגיטליות.


מקור:
דוד חן, גילה קורץ (עורכים) 2011. תקשוב, למידה והוראה. המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה.

שת"פ וזה לא בשב"כ

ולמי שלא הבין ובכל זאת הגיע לכאן:
שת"פ וזה לא בשב"כ  = שיתוף פעולה וזה לא בשרות הביטחון הכללי

לקחתי פסק זמן...עצרתי קצת את השעון והלכתי לבקר בבלוג של השכן.
גיליתי כתיבה מלאת הומור
סגנון כתיבה...מוכר.... מזכיר את שלי
חצי ....................ציני
והחצי השני...... ר-ציני
הרבה סימני שאלה???? הרבה נקודות.......
בקיצור...אהבתי...הרגשתי כמו בבית.

אז מה????????

מסתבר שזה השותף שלי (: שאיתו אני מבלה שעות לא מעטות במלחמה על משימה מקוונת
בקרב מול מוהנד והקוריקולום המזמר
בהישרדות מול כל ההיבטים הפסיכולוגיים והגלובליים של הנפש שלנו
ואל מול תקשוב, למידה  ועם המון הקשבה.

רוצים לשלב את זה במאה ה-21
הנה תשובה
בסרטון הבא, שיתוף פעולה במלוא הדרו

לא באתי לכתוב בשבחו (למרות שאני משבחת והוא גם יודע)
רצית לאמר שהייתה פה חשיבה ולמידה ........ותובנות
שמה שלא רואים משם? אולי רואים מכאן?
שאולי השיתוף מדבק?
שכל אחד נותן את מה שהשני פחות יודע?
שאיפה שחלש לך...שם משלימים לך בחוזק?
שלא חשבתי שזה יעבוד יחד עד שלא ניסיתי?
שמותר לוותר על בלעדיות וללמוד משיתופיות!!

טוק טוק....מי אני ומה שמי?

טוק טוק, מי אני ומה שמי..........

זוכרים את צרוף המילים הזה?

ממה שאנו ניזונים, אנחנו מזינים אחרים שאחר כך מזינים אותנו חזרה....וחוזר חלילה.........

ובעצם הם שמים לנו את המראה מול הפנים, זו שמאפשרת לנו לעצב עצמנו שוב מחדש.

נשמע קצת הזוי....אולי "חופרני" למדי.

אבל זה כך.

WEB 2

זה פייסבוק, זה בלוג, זה יוטיוב, זה גם Ebay?  זה פליקר ועוד רבים אחרים שרק הולכים ומתפתחים ומתרבים ללא גבול.

השבוע קיבלתי תגובות בבלוג.........זה היה פשוט נפלא.

חשבתי (גם קורה לפעמים), כתבתי, ראו אותי, הגיבו, חשבתי, הגבתי.......עד שהלכתי לישון (:

ראו אותי כפי שאני רואה עצמי במראה?

אני רואה במראה את מה שאני חושבת שקיים

אך בעצם...אם אנחנו מנסים להשכיל, מה שאנו חושבים שקיים

ומה שבעצם אחרים רואים, זה מה שמתעצב בעקבות המשובים שאנחנו מקבלים.

אז כן, web 2, אינטראקציה, דינמיקה, משובים, אנחנו יורים ואחרים רואים...מגיבים, מוחים או מקבלים.

לא כך?

חשיבה ביקורתית ו"מיקמקים" !!

החופש הגדול בעיצומו ושעות המחשב של בן הזקונים שלי.....הולכות ומתעצמות.
אני כמובן מהמצודדים אבל בבית יש לזה גם מתנגדים.
התמורות לא מאחרות לבוא ואני כמובן רואה כנגד עיני את "מאחורי הקלעים".
כיצד הבן שלי חוזר לבית הספר ומלמד את המורה שלו לחשוב קצת אחרת.

מיקמק הינה דמות אופטימית חייכנית, שובבה, שכל אחד יכול להתחבר אליה בקלות.
לכל דמות (שחקן) יש את היכולת לביטוי עצמי דרך הבגדים, הפריטים והאביזרים הרבים
הנמצאים בעולם, כל ילד יכול ליצור לעצמו דמות בעלת מראה ייחודי.
המיקמקים חיים בסביבה וירטואלית.
האתר מאובטח ובטוח וכל מי שירשום מילה לא ראויה או חמורה או לא פועל לפי הכללים בו מורחק אוטומטית ל 24 שעות מכניסה לעולם. (לקוח מתוך אתר מיקמק)


אז מה ילד בן 9 לומד שם?


היום הוא לא הצליח לבצע את אחד המהלכים שחבריו לסביבה זו, כן הצליחו.
הוא ביקש את עזרתי אבל ניתח את המצב לבדו:
"בואי נראה כיצד נראים ה"מיקמקים" שכן הצליחו במשימה?
להם יש נעליים...וגם לי יש!
להם יש כתר, לי אין...בואי ננסה.
לכולם צבע עור בהיר, שלי כחול.
הנסיונות נכשלו והחקירה המשיכה......
ואז התחילו חיי החברה ובקשת עזרה מעמיתים....."


ואתמול הוא השקיע כסף (וירטואלי) בבנק ושאל מה זו ריבית...היום הוא כבר יודע!


אז כמובן שלא באתי לספר כאן כמה הבן שלי הוא חכם,
אלא הגעתי לאמר שהילדים של כולנו נעשים יותר חושבים.
והיכולת שלהם להמחיש ולחוש את המציאות בצורה וירטואלית אבל "מציאותית" עבורם
היא נכס שאין לו תחליף.


לא נראה לי שהייתי נותנת לו ממש להשקיע כספים בבנק לאומי בכדי שיבין מה זו ריבית
נראה שהיה מחכה לגיל 30 בכדי לחוות חוויה זו במציאות.


"לפי עשת-אלקלעי, עם החשיפה הבלתי נדלית למידע דיגיטלי שניתן בקלות לפרסום ולטיפול, היכולת להעריך ולאמוד מידע כהלכה, הפכה ל"מיומנות הישרדות"
....צורת חשיבה כזאת מחייבת חשיבה ביקורתית......"
מתוך: חן ד' וקורץ ג' (עורכים) (2011). תקשוב, למידה והוראה. אור יהודה: המרכז ללימודים אקדמיים.

רכזת מאוכזבת ????

ככה נפתח אצלי הבוקר:
תוצאות חיפשו של "תקשוב" בגוגל......כל בוקר אני מקבלת את התוצאות באופן אוטומטי.
אני מרשה לעצמי להעתיק את תגלית הבוקר כיוון שממילא הופיעה בצורה אנונימית  בפורום פתוח ברשת:

"שלום! לקראת השנה קיבלתי מינוי של רכזת תקשוב + יום הדרכה בבית הספר(7 שעות)- עד כאן הכל טוב.
*כעת מתברר ששעות ההדרכה נכנסות להיקף המשרה שלי ולא בנוסף- כלומר ,לא שעות של אופק חדש אלא שעות העולם הישן שכידוע ערכן נמוך יותר. האם זה לא הרעת תנאים? שכר ירד משמעותית
*אני מחנכת כיתה (עולה ל ד'), אם יורידו לי 7 שעות להדרכה ועוד שעה פרונטלית (משרת אם) ישארו לי 18 שעות הוראה בכיתה, כיצד אצליח ללמד את כל המקצועות?לא יודעת מה לעשות?
* אני חייבת להשתתף בהשתלמות המוסדית של המורות בנושא תקשוב (הן חייבות)30שעות אך ללא הכרה וגמול מפני שמלבד זאת יש לי השתלמות לרכזות 60 שעות, מדוע ?"

האם זה שייך לעולם אותו הכיר לי רוני דיין אתמול, האם זה עולם אחר, האם אנחנו חיים בכמה עולמות? האם יש פה צדק או אי צדק?
לא רבים הם חלוצי התקשוב. אם התקשוב כל כך חשוב ועומד גבוהה בראש סול עדיפויות, אסור להחמיץ את האנשים שרוצים להטמיע אותו, את אלו שמוכנים לקבל עליהם את המלאכה הקשה הזו.
ואינני מבינה בגמולים ושעות ואופק ומינויים של משרד החינוך,
אני רק רוצה לשאול: האם חוסר שביעות רצון תקדם את הניסיון והתהליך לשינוי?

גם מחול אפשר לבנות ארמון !

אל תיבת הדואר שלי מגיעות מדי יום תוצאות חיפוש של גוגל המתויגות כ"תקשוב".

מה שקיבלתי היום, עורר בי תהייה...מהיכן הגיע? ומי יצר את הסרטון הבא,

כן, הוא פותח נושא לדיון על תקשוב, בצורה מתוקשבת!!!!!

חיפשתי את בעל הסרט.

יש לו ערוץ ביוטיוב וכרגע מופיעים שם שני סרטים.

הסרט השני מדבר על מאפייני חיים על פני כדור הארץ.

חשבתי לעצמי, זה בטח מישהו שלומד איתנו (: ובנה יחידת לימוד במדעים (:.

כשנכנסתי לסרטון, להפתעתי ראיתי שוב את אותה גברת בשינוי אדרת.

מבריק הבחור הזה: 
משתמש במנוע החיפוש של גוגל ובמצבור המידע בגוגל בכדי לפתח דיון.


תצפו ותחליטו בעצמכם, עד כמה הסרטון תורם.

אז תגידו לי, שווה להיות יצירתי או לא?

מחלום למציאות

מקרר המזהה ירידה במלאי החלב או הקוטג'

מעדכן אותנו על כך ואפילו מזמין עבורנו מלאי טרי מהסופר השכונתי.

חלומה של כל אישה?

"רופא מומחה בישראל יוכל לנתח מטופל בהאיטי מבלי לעזוב את גבולות הארץ.
סטודנט בכפר נידח באפריקה או בכל מקום אחר בעולם יוכל ללמוד מרחוק (e-learning) באוניברסיטה יוקרתית בניו יורק."
אילו הם רק חלק מדבריו של מנכ"ל אריקסון ישראל, אלון ברמן, במסגרת המושב "פס רחב לחדשנות - האינטרנט המהיר בסיס ההזדמנות השווה לכולם"
  http://www.thecom.co.il/article.php?id=15398

פעם זה היה נשמע חלום, היום זו ממש מציאות.

אלון מדבר על פרויקט תקשוב לאומי על כך שגלישה בפס רחב הם הפתרון אמתי לצמצום פערים חברתיים ולחיבור הפריפריה למרכז, על כך שזו הדרך.
על כך שיש למצוא פתרונות ישימים ולפעול מיד במטרה ובידיעה שבעיות בחינוך בריאות ועוד תחומים, יפתרו באמצעות טכנולוגיה חדישה.

השבוע היינו בת"א, וגלשנו חופשי באמצע רחוב בן-גוריון.
לא!!!! לא התחברנו לרשת פרטית של בית מהרחוב, התחברנו לרשת העירונית.
הנה דבריו של אלון סולר, חבר מועצת העיר מטעם הצעירים:
"מטרת הניסוי, לדבריו, אינה להעריך את כדאיותו הכלכלית של הפרויקט - אלא לבחון כמה אנשים עושים שימוש ברשת האלחוטית ואיזה רוחב פס יידרש ליתר אזורי העיר. לאחר הניסוי ייערך מכרז בין ספקיות האינטרנט השונות, ואז ירושתו יתר האזורים." 
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000554322&fid=594

אז אולי הרשת קצת איטית ואפילו קצת חולמנית ורזה ובתולית ולא מפותחת מספיק.
אבל היא קיימת, ויש הבנה, ויש הסכמה והכי חשוב שגם רואים מגמה....שהפנים מעט קדימה......
והניצנים הללו, כולי תקווה....יובילו לשינוי.

מנוחה מנטלית

כניראה שלפעמים צריך לנוח?
אבל גם צריך לכתוב עוד פוסט.
וגם פספסתי את הכתיבה על כנס מיט"ל, ורציתי גם להלל בשבחה של נעמי פורת שהציגה שם את הממצאים האמפיריים בעבודת הגמר שלה, והעמידה לפנינו הסטודנטים במחזור שאחריה בתקשוב ולמידה, רף מאוד גבוה.

ופשוט לא בא לי לכתוב ולא בא לי לחשוב ולא בא לי להשיג ולפצח ולדאוג....
וכמו שאני מכירה את עצמי זה בטח רק ליום אחד.

מנוחה מנטלית

אבל לפעמים זה לא בא.....
והאמת......שלי אין חופשת קיץ וגם נורא בא לי לברוח ולקום בבוקר אל וואקום....

אז לפעמים צריך קצת לעצור ולנוח....ושלא יראו אותך באחת בלילה עם האור הירוק של הג'י מייל והסקייפ והפייסבוק....וגם האור הזה אולי ילך לילה אחד לישון?
ושלא ישאלו מתי בכלל אני מספיקה לישון.....

ולא תהייה חשיבה דיגיטלית ורפלקציה וסדר גבוהה וכל החברים שלהם........
וגוגל לא יברח וגם לא שיטות מחקר ולא הקוריקולום ולא רב תרבותיות ובטח שלא האינטרנט כולו....
ואולי המנוחה הזו תניב פירות טריים יותר?

"חוני המעגל"

אחת מבנותיי משתמשת בתיבת הדואר של הוט מייל  כבר שנים רבות.

כל פעם שאני אומרת לה "יאללה, תפתחי כבר ג'י מייל"
היא עונה: "עזבי, רגילה כבר...כל החיים שלי שם"

גוגל השיקה השבוע את +Google

מיד קפצתי על העניין, אני הרי לא עושה כלום כל היום (: ועכשיו יש לי משחק חדש !!!

אבל,

אצטרך להיעזר בסבלנות בכדי לראות במה זוכים שם. בשל העומס, עדיין לא קיבלתי אישור חברות ברשת.
לא נשארה בידי הברירה אלא,

לצאת לסיור סרטונים ברשת, לחפש את "הרוצח" של פייסבוק...כך מכנים את הרשת החדשה .

נראה ידידותי, מתקדם יותר מפייסבוק. 

מסדר לנו את המעגל של "חוני" והחברים, את שיחות הוידאו, את הטלפון הנייד, אבל גם מבלבל....

שיטה דומה, אבל אחרת, יותר מתחשבת, יותר פרטית, יותר מסועפת....

.....................................................................................

אז מה לבת שלי ולפוסט הזה?

ומה יקרה לפייסבוק?

האם גוגל מאיימים?

מה אני חושבת?

"עזבו.....רגילה כבר.....כל החיים שלי שם"

אולי אחרי שתראו את הסרטון הבא, לא תחשבו כמוני ????
אולי אם אני אראה אותו שוב ושוב, גם אחשוב אחרת????

"הזנב" של סולומון

 השבוע נחשפתי למציאות שהפרה מעט את שלוותי, אך ברובה הייתה תרומה שלי לעצמי

הבנתי ששאבתי כבר ניצני פדגוגיה

נאמר לי על ידי אנשי טכנולוגיה:

מורה שמחליט כי אמצעי הלמידה בו הוא משתמש הוא הכלי היעיל ביותר - החלטה זו היא הטובה ביותר, ואין לשמוע את  קולם של התלמידים האם כלי זה הוא היעיל ביותר להעברת והבניית הידע עבורם

כלומר- המורה , משתמש בכלים החביבים עליו ואם הם לא מתאימים לתלמידים - זה אולי לא חשוב

אני את שלי באותו מעמד אמרתי אבל בכדי שלא לשמוע את הטון הנסער בו השבתי, העדפתי לסכם זאת במילים אחרות

נלקח מתוך אתר www.lhnet.co.il 

"לסביבה הלימודית המעוצבת על-פי תפיסה פדגוגית כזו יש כאן תפקיד קריטי: חשיבה, פתרון בעיות, הפיכת מידע לידע פעיל, וכו' אינם מתחוללים בחלל ריק אלא הם מותנים בכלל התרבות הכיתתית שבה מתנהלת הלמידה והיא שקובעת תהליכים אלה לשבט או לחסד. הטכנולוגיה עשויה לספק את המידע וליצור סיטואציה המאפשרת פעילויות התומכות בבניית הידע ובטיפוח מיומנויות. זה איננו תפקיד קל ערך. המיחשוב עשוי לאפשר את המעבר לפדגוגיה החדשה ובלעדיו אפשרי מאד שהוצאתן לפועל של סביבות לימוד קונסטרוקטיביסטיות לא היה מתאפשר. אולם הטכנולוגיה היא רק המיילדת של כל זה, לא האם(סלומון, בדפוס, 2000 )."

סלומון, ג. (2000), "פדגוגיה וטכנולוגיה: מי מכשכש במי?", הרצאה שניתנה במשרד החינוך, אוניברסיטת חיפה, חיפה, ישראל. 

מה לקחת מהמעמד הזה?
תחשבו........ותעשו מה שנראה לכם נכון


  

המסע אל ארץ הפייסבוק-בוק

אחרי שתראו את סבתא סעדה, תבינו מה הוא בוקבוק.
ועכשיו פייסבוק ולמידה.
סמסטר שלישי לתואר השני ובעצם "סמסטר אחד לפני האחרון" - ככה נשמע קצת יותר מעודד.
אז אנחנו בשלב העידוד והמוטיבציה והשבוע פתחה המרצה דר" חגית מישר טל, קבוצת למידה בפייסבוק וככה חגית ובעצם אנחנו, מנהלים את העברת ושיתוף המידע והידע בין כל חברי הקבוצה.

כבר כתבתי בעבר על פייסבוק אבל מאז ועד עתה החכמתי.
בסמסטר הראשון פתחתי קבוצה בפייס באופן עצמאי ובלתי פורמלי.
עבורי המניע לפתיחת הקבוצה היה = התנסות.
הסטודנטים הצטרפו לקבוצה באופן וולונטרי לחלוטין.
בתחילה הדיונים היו חברתיים ובמהרה הפכו לכלי לימודי, ללמידת עמיתים מבחירה ולא מהכרח. וכמובן לכלי לימודי פעיל במיוחד לפני מבחן או עבודת הגשה בו הצורך לפתרונות מיידיים ומשוב היו נחוצים ביותר.

וכעת

הקבוצה שפתחה חגית כערוץ פורמלי ללמידה.
היכולת לפתח סביבת למידה בסביבה הטבעית של כלל הסטודנטים, מקום בו כולם מרגישים "כמו בבית" היא אחד המקדמים להצלחה.
יצאתי לחפש בגוגל מקור אקדמי לקביעה זו >> הגעתי לקבוצה בפייסבוק שנקראת "שימוש בפייסבוק כסביבה תומכת למידה" >> שם היה כתוב כך >>

עוזי מלמד

פייסבוק היא כיום המדינה של בני הנעורים. אם החינוך ידע לנצל זאת בתבונה, זה יהיה מעולה
באותו הדף ראיתי כי חברו של עוזי מלמד הוא דר" אלון הסגל, הבנתי שהגעתי למקום הנכון. יצאתי לחפש את עוזי ידידי....כי כבר ביקשתי ממנו חברות ומסתבר שהוא: (מקווה שאינני טועה)  

ד"ר עוזי מלמד, יו"ר הוועד המנהל של מכון מופ"ת.

אז לא טעיתי כניראה .

ואם כך, נראה לי, שבחירת סביבת הלמידה החדשה תניב פירות רעננים וחדשניים.

בהמשך חיפושיי גיליתי קבוצות פייסבוק העוסקות בהוראה ולמידה כדוגמת הקבוצה הבאה.

Teaching & Learning with Facebook

שם ערכתי טיול קצר והגעתי לאתר eCAMPUS NEWS
וכך היה כתוב:

Students want more college courses that have a

mix of online and traditional instruction,

 according to survey

תובנות שלי לסיכום וגם להתחלה חדשה:
1. יש לנו התנסות חדשה: סביבת למידה בפייסבוק. (חגית)
2. זו הסביבה הטיבעית שלנו. (עוזי)
3. גם ללא הכוונה הסביבה הזו מייצרת למידה. (גלית)
4. קיים שילוב בין שיעורים פרונטליים ללמידה און-ליין (ecampus news)

גם אני הייתי בוחרת בדרך זו.

ואחרי מסע שכזה...מגיע לנו קצת לנוח. לא ????????
לכו אל סבתא סעדה ותשכילו. רק אל תצחקו בכל רם בכדי לא להעיר את השכנים.

קונפליקט

הפוסט הזה שונה מקודמיו ובטח לא יהיו כאלו אחריו.
אחד יחיד ומיוחד.

מה יותר?
ללמוד או לעבוד?
זכיתי ביכולת להשתמש בכל פיסה חדשה של ידע  און-לין.
רכזת תקשוב שלומדת תקשוב במקום שצמא לתקשוב. (אולי אפשר להגדיר את זה אחרת אבל גם זו דרך)
אמנם הגעתי עם ארגז כלים לא קטן, אחרת לא הייתי במקום בו אני נמצאת, כך נראה לי, אבל כל המידע סביבי מוסיף פנים אחרות לכל חשיבה ותהליך אליו אני נחשפת.

אז איפה הקונפליקט?
העבודה שופעת ואיתה גם הלימודים. כל מאמר, כל התנסות, כל יישום חדש בלימודים נראה כי צריך מיד לבחון איך יושם או ייושם בעבודה, ולהיפך כל תגלית והתנסות חדשה בעבודה, משליכה על התנהלות אחרת בלימודים.
אז מאיפה לקחת יותר, ואיפה לתת יותר ....המאזניים שלי כבר כמעט קורסות.......הלוואי ויכולתי קצת לנוח בדרך.........

האם לעבוד בלימודים או ללמוד בעבודה?
גם לי אין את התשובה...
ובכל זאת,
מודה לכל מי שלימד אותי איך לחשוב בכל התהליך הזה
ובכלל על התהליך עצמו שקרה.

אז זהו פוסט אחד יחיד ומיוחד, לא כתבתי כאלו לפניו ובטח לא אכתוב אחריו.