חשיבה ביקורתית ו"מיקמקים" !!

החופש הגדול בעיצומו ושעות המחשב של בן הזקונים שלי.....הולכות ומתעצמות.
אני כמובן מהמצודדים אבל בבית יש לזה גם מתנגדים.
התמורות לא מאחרות לבוא ואני כמובן רואה כנגד עיני את "מאחורי הקלעים".
כיצד הבן שלי חוזר לבית הספר ומלמד את המורה שלו לחשוב קצת אחרת.

מיקמק הינה דמות אופטימית חייכנית, שובבה, שכל אחד יכול להתחבר אליה בקלות.
לכל דמות (שחקן) יש את היכולת לביטוי עצמי דרך הבגדים, הפריטים והאביזרים הרבים
הנמצאים בעולם, כל ילד יכול ליצור לעצמו דמות בעלת מראה ייחודי.
המיקמקים חיים בסביבה וירטואלית.
האתר מאובטח ובטוח וכל מי שירשום מילה לא ראויה או חמורה או לא פועל לפי הכללים בו מורחק אוטומטית ל 24 שעות מכניסה לעולם. (לקוח מתוך אתר מיקמק)


אז מה ילד בן 9 לומד שם?


היום הוא לא הצליח לבצע את אחד המהלכים שחבריו לסביבה זו, כן הצליחו.
הוא ביקש את עזרתי אבל ניתח את המצב לבדו:
"בואי נראה כיצד נראים ה"מיקמקים" שכן הצליחו במשימה?
להם יש נעליים...וגם לי יש!
להם יש כתר, לי אין...בואי ננסה.
לכולם צבע עור בהיר, שלי כחול.
הנסיונות נכשלו והחקירה המשיכה......
ואז התחילו חיי החברה ובקשת עזרה מעמיתים....."


ואתמול הוא השקיע כסף (וירטואלי) בבנק ושאל מה זו ריבית...היום הוא כבר יודע!


אז כמובן שלא באתי לספר כאן כמה הבן שלי הוא חכם,
אלא הגעתי לאמר שהילדים של כולנו נעשים יותר חושבים.
והיכולת שלהם להמחיש ולחוש את המציאות בצורה וירטואלית אבל "מציאותית" עבורם
היא נכס שאין לו תחליף.


לא נראה לי שהייתי נותנת לו ממש להשקיע כספים בבנק לאומי בכדי שיבין מה זו ריבית
נראה שהיה מחכה לגיל 30 בכדי לחוות חוויה זו במציאות.


"לפי עשת-אלקלעי, עם החשיפה הבלתי נדלית למידע דיגיטלי שניתן בקלות לפרסום ולטיפול, היכולת להעריך ולאמוד מידע כהלכה, הפכה ל"מיומנות הישרדות"
....צורת חשיבה כזאת מחייבת חשיבה ביקורתית......"
מתוך: חן ד' וקורץ ג' (עורכים) (2011). תקשוב, למידה והוראה. אור יהודה: המרכז ללימודים אקדמיים.

אולי כדאי לשאול מה מפריע לנו להיות מידענים?

מידענות ומיומנות החיפוש ברשת, הקניית מיומנויות מידע,  מיומנויות דיגיטליות .......

הבלוג של עמי סלנט http://amisalant.com/?p=829
מתוך אתר מס"ע http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=826
מתוך פורטל המדע והטכנולוגיה http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=826

כולם מתמקדים בתהליך הלמידה של מיומנות המידע, והשיטות להקניית המיומנות.

אבל...מה גורם ללומד להפסיק את חיפוש המידע באמצע הדרך?
אבל...מה גורם ללומד לחפש פתרון טכנולוגי ולהחליט שזהו!! כי הוא לא מוצא?

רק כיוון שהוא לא מספיק מיומן?
האם זו התפיסה שלו? אולי זו עבודה קשה מדי? 
אולי שווה לשאול אחרים שכבר יודעים?
האם הכישורים המולדים שלו, לא עונים על הדרישות למסוגלות זו?
המוטיבציה?
האסרטיביות?

במהלך עבודתי ולימודי, אני נחשפת לאוכלוסיות שונות של אנשים מחתכים שונים.
אנשי אקדמיה, סטודנטים, עובדי מנהל, מורים ועוד.

הייתי מחלקת אותם ל-3 סוגים של "מחפשי מידע"
1, אלו שבכוונתם לחפש מידע. לאחר חיפוש שטחי וקצר לא מוצאים דבר המתאים למטרותיהם או שמעדיפים שלא להתמודד עם  המשך תהליך החיפוש. וכאן מסתיים התהליך עוד בכלל לפני שהתחיל.
2. אלו ששואבים מידע, מתמודדים, נלחמים, מחליפים שפה, משנים את הנוסח, עוברים מאתר לאתר, מבקשים אולי איזה טיפ או רמז קטן מחבר, ממשיכים הלאה בחקירה ומגיעים לתוצאות נפלאות.
3.אלו שמתחילים בחיפוש, אבל....פתאום איזה בוםםםםםםם!!!
נתק, ייאוש, אבדן, קושי !!!!! בוודאי שזה קושי..אפילו קושי רב.
גם אני מתקשה. למה אני לא מוותרת ואחרים כן?

אלו האחרונים, מסקרנים אותי.
הרי ברור שהם לא מספיק מיומנים בכדי למצוא את המידע המתאים.
אבל מהיכן זה נובע? מה בולם אותם? מה מפריע באמצע?

רק כיוון שהם לא מספיק מיומנים?

האם זו התפיסה שלהם? אולי זו עבודה קשה מדי? 

אולי שווה לשאול אחרים שכבר יודעים?

האם הכישורים המולדים שלהם, לא עונים על הדרישות למסוגלות זו?

המוטיבציה?

האסרטיביות?

אני בטוחה שיש מאפיינים לכל תופעה או התרחשות.
אני מעריכה שיש מניעים שונים הגורמים להפסיק את חיפוש המידע ברשת  והם שונים מאדם לאדם, אך גם חושבת שניתן למצוא אותם ועל ידי כך גם לאפיין את ההתנהגות. את חוסר היכולת להמשיך ולהסתער על חיפוש המידע ברשת.

אולי זה "טריגר" למחקר ?

יום עיון: הבטים עתידיים של שילוב התקשוב בלמידה

שלשום נכחתי ביום העיון לרגל השקת הספר "תקשוב, למידה והוראה".
היה מכובד וענייני. הייתי דרוכה כל הזמן.
הבנתי שהפנמתי הרבה במשך כמעט שני סמסטרים בהם אני לומדת.
היה לי המון מה לאמר, העדפתי לשתוק גם כאשר ניתנה זכות הדיבור.
אבל במעמד זה, ארשה לעצמי להביע דעתי בנושא קרוב לליבי ולעיסוקי.

אני רכזת תקשוב במוסד אקדמי וסביבת העבודה שלי היא הסגל האקדמי.
בפאנל נאמר כי שילוב התקשוב באקדמיה, אצל המרצים הוא תהליך לא קל כיוון שיש למרצים חופש אקדמי.
נכון, ואולי אף מוצדק.
אך כמו בכל ארגון או מוסד, למרות חופש הפעולה ישנם כללים שמכתיבים מסגרות מסויימות.
וכמו שנדרשת רמה אקדמית בלימודים, כך לדעתי נדרשת מידה מסויימת של "ארגז כלים" המותאמים לסביבה האקדמית. אז נכון, לא כולם נולדו עם מחשב ביד אבל ניתן בהחלט בחשיבה וארגון נכונים ליצור מסגרת מחייבת של רמת מיומנויות דיגיטליות בסיסיות. אין הכוונה לכפות אך בהחלט ניתן לאפיין ולהקים מערך הדרכה, לחייב נוכחות בהדרכות מושכלות ורלוונטיות, גמישות ומותאמות ככל שאפשר בכדי שכל מרצה ומרצה ירכוש מושגים ואפילו הבסיסיים ביותר בהכרה המחשב ובסיס של מיומנויות דיגיטליות.
לא ייתכן לדעתי מצב בו ידובר על שילוב טכנולוגיה בהוראה ולא תהייה קיימת מסגרת נאותה ומעט מחייבת להכשרת המרצים ושילובם בקידמה.

רוצה עוד להתייחס לרכזי תקשוב ומובילי תקשוב בהקשר זה.
אין מפלט מהתנסות, רבה ככל שתהייה, אכזבות ותסכולים, חקירה ו"נבירה" במעמקים הדיגיטלים. אין "לא יודע" או "לא יכול" אבל יש ....."עדיין לא חקרתי"
רק כך נבין את המשמעות של החשיבה הדיגיטלית ורק כך תגיע ההבנה של הצד השני "המקבל" = התלמידים.
על ידי התנסות בכל שלב ושלב על ידי למידה שלנו בעצמנו, נדע ממה נובעים הקשיים של התלמידים ואיך אנחנו כמובילי תקשוב יכולים למצוא את הדרך הנכונה והיעילה ביותר להשתמש בכלים המתאימים במקום ובזמן הנכון.

חשיבה דיגיטלית? האם יש מודעות ?

מה היא חשיבה דיגיטלית? איך מפתחים אותה? האם היא מולדת? האם היא נרכשת?

את התואר הראשון שלי בחינוך סיימתי במסלול מחלות לב-ריאה (כן, תואר בחינוך) ושם למדתי כי ההסבר למושג כושר גופני הוא לא פשוטו כמשמעו = לרוץ יותר מהר או להרים משקולות יותר כבדות.

אלא כושר גופני הוא היכולת של אדם לבצע פעולות גופניות יום יומיות ולתפקד בשגרה, בצורה היעילה ביותר.

לדוגמא: טיפוס במדרגות,הרמת סלים, ריצה לתחנת האוטובוס בכדי לא לפספס אותו,  כל אלו היו קלות אילו  היינו בעלי כושר גופני גבוהה.

לדעתי , את הקונספט הזה ניתן להשליך גם על חשיבה דיגיטלית.
לא רק אוסף של מיומנויות דיגיטליות שימושיות יותר או פחות, אלא יכולת של אדם לתפקד בסביבה הדיגיטלית בצורה היעילה ביותר ולהפיק ממנה את המירב לכל צורך או מטרה.

פרופ' יורם עשת אלקלאי כותב בפורטל המדע והטכנולוגיה כי "זו מסגרת אינטגרטיבית חדשה המתארת את מלא היקף מיומנויות החשיבה שמפעיל הפרט בעבודתו בסביבות עבודה דיגיטליות." ועוד הוא מוסיף בהד החינוך:"כי זהו ערוב של כישורי חשיבה ....חשיבה מסתעפת.....מצבים ובעיות איתם אנו מתעמתים בחיי היום יום..."

אני מסכימה איתו ועם רבים אחרים כי זה אוסף מורכב מאוד של מיומנויות שונות בתחומים שונים וכניראה שאף אדם לא יוכל לשלוט בכל המיומנויות הנכללות בחשיבה הדיגיטלית אפילו אם הוא אינשטיין דיגיטלי.

לפי ראות עיני תחילתו של מסע לפיתוח חשיבה דיגיטלית הוא פיתוח מודעות לכך שקיימת חשיבה דיגיטלית והיא זו שיכולה לתת לנו את הכלים להתמצא בסביבה הדיגיטלית. הבנה שאלו כלים שאנו רוכשים אך הם ישרתו אותנו בחיי היום יום.

המודעות תבנה על ידי שימוש בכלים דיגיטלים לא רק למטרות נקודתיות אלא תוך כדי הבנה של מה שעומד מאחור, הקשרים, אינטואיציה, המשכיות....לא רק מיומנות ותרומתה אלא מה מרכיב מיומנות זו, מה המשמעות וכיצד נוכל לשתמש במיומנויות משנה ופיסות מידע שנפתח משימוש במיומנות זו למטרות שונות ואחרות במרחב הדיגיטלי.

המודעות תתפתח תוך כדי התנסות וחקירה, הבנה של התאוריות שמאחור....אם אנחנו לומדים כיצד להוריד סרטון מיוטיוב, כדאי שנחקור מה הוא פורמט של סרט ומה משמעותו, כך נלמד גם על משקל וגודל של סרטים ומתוך זה נסיק כמה סרטים ניתן לצרוב על cd ....וזה לא נגמר, תמיד אפשר להמשיך הלאה.

אני חושבת שברגע שנגיע למודעות שהתהליך הזה קיים והוא נבנה ונרכש על ידי התנסות וחקירה, נהייה מודעים לכך שקיימת חשיבה דיגיטלית, אחר כך גם נוכל לפתח אותה לבנות ולהתאים אותה להצרכים וליעדים שלנו.