החופש הגדול בעיצומו ושעות המחשב של בן הזקונים שלי.....הולכות ומתעצמות.
אני כמובן מהמצודדים אבל בבית יש לזה גם מתנגדים.
התמורות לא מאחרות לבוא ואני כמובן רואה כנגד עיני את "מאחורי הקלעים".
כיצד הבן שלי חוזר לבית הספר ומלמד את המורה שלו לחשוב קצת אחרת.
מיקמק הינה דמות אופטימית חייכנית, שובבה, שכל אחד יכול להתחבר אליה בקלות.
לכל דמות (שחקן) יש את היכולת לביטוי עצמי דרך הבגדים, הפריטים והאביזרים הרבים
הנמצאים בעולם, כל ילד יכול ליצור לעצמו דמות בעלת מראה ייחודי.
המיקמקים חיים בסביבה וירטואלית.
האתר מאובטח ובטוח וכל מי שירשום מילה לא ראויה או חמורה או לא פועל לפי הכללים בו מורחק אוטומטית ל 24 שעות מכניסה לעולם. (לקוח מתוך אתר מיקמק)
אז מה ילד בן 9 לומד שם?
היום הוא לא הצליח לבצע את אחד המהלכים שחבריו לסביבה זו, כן הצליחו.
הוא ביקש את עזרתי אבל ניתח את המצב לבדו:
"בואי נראה כיצד נראים ה"מיקמקים" שכן הצליחו במשימה?
להם יש נעליים...וגם לי יש!
להם יש כתר, לי אין...בואי ננסה.
לכולם צבע עור בהיר, שלי כחול.
הנסיונות נכשלו והחקירה המשיכה......
ואז התחילו חיי החברה ובקשת עזרה מעמיתים....."
ואתמול הוא השקיע כסף (וירטואלי) בבנק ושאל מה זו ריבית...היום הוא כבר יודע!
אז כמובן שלא באתי לספר כאן כמה הבן שלי הוא חכם,
אלא הגעתי לאמר שהילדים של כולנו נעשים יותר חושבים.
והיכולת שלהם להמחיש ולחוש את המציאות בצורה וירטואלית אבל "מציאותית" עבורם
היא נכס שאין לו תחליף.
לא נראה לי שהייתי נותנת לו ממש להשקיע כספים בבנק לאומי בכדי שיבין מה זו ריבית
נראה שהיה מחכה לגיל 30 בכדי לחוות חוויה זו במציאות.
"לפי עשת-אלקלעי, עם החשיפה הבלתי נדלית למידע דיגיטלי שניתן בקלות לפרסום ולטיפול, היכולת להעריך ולאמוד מידע כהלכה, הפכה ל"מיומנות הישרדות"
....צורת חשיבה כזאת מחייבת חשיבה ביקורתית......"
מתוך: חן ד' וקורץ ג' (עורכים) (2011). תקשוב, למידה והוראה. אור יהודה: המרכז ללימודים אקדמיים.
אני כמובן מהמצודדים אבל בבית יש לזה גם מתנגדים.
התמורות לא מאחרות לבוא ואני כמובן רואה כנגד עיני את "מאחורי הקלעים".
כיצד הבן שלי חוזר לבית הספר ומלמד את המורה שלו לחשוב קצת אחרת.
מיקמק הינה דמות אופטימית חייכנית, שובבה, שכל אחד יכול להתחבר אליה בקלות.
לכל דמות (שחקן) יש את היכולת לביטוי עצמי דרך הבגדים, הפריטים והאביזרים הרבים
הנמצאים בעולם, כל ילד יכול ליצור לעצמו דמות בעלת מראה ייחודי.
המיקמקים חיים בסביבה וירטואלית.
האתר מאובטח ובטוח וכל מי שירשום מילה לא ראויה או חמורה או לא פועל לפי הכללים בו מורחק אוטומטית ל 24 שעות מכניסה לעולם. (לקוח מתוך אתר מיקמק)
אז מה ילד בן 9 לומד שם?
היום הוא לא הצליח לבצע את אחד המהלכים שחבריו לסביבה זו, כן הצליחו.
הוא ביקש את עזרתי אבל ניתח את המצב לבדו:
"בואי נראה כיצד נראים ה"מיקמקים" שכן הצליחו במשימה?
להם יש נעליים...וגם לי יש!
להם יש כתר, לי אין...בואי ננסה.
לכולם צבע עור בהיר, שלי כחול.
הנסיונות נכשלו והחקירה המשיכה......
ואז התחילו חיי החברה ובקשת עזרה מעמיתים....."
ואתמול הוא השקיע כסף (וירטואלי) בבנק ושאל מה זו ריבית...היום הוא כבר יודע!
אז כמובן שלא באתי לספר כאן כמה הבן שלי הוא חכם,
אלא הגעתי לאמר שהילדים של כולנו נעשים יותר חושבים.
והיכולת שלהם להמחיש ולחוש את המציאות בצורה וירטואלית אבל "מציאותית" עבורם
היא נכס שאין לו תחליף.
לא נראה לי שהייתי נותנת לו ממש להשקיע כספים בבנק לאומי בכדי שיבין מה זו ריבית
נראה שהיה מחכה לגיל 30 בכדי לחוות חוויה זו במציאות.
"לפי עשת-אלקלעי, עם החשיפה הבלתי נדלית למידע דיגיטלי שניתן בקלות לפרסום ולטיפול, היכולת להעריך ולאמוד מידע כהלכה, הפכה ל"מיומנות הישרדות"
....צורת חשיבה כזאת מחייבת חשיבה ביקורתית......"
מתוך: חן ד' וקורץ ג' (עורכים) (2011). תקשוב, למידה והוראה. אור יהודה: המרכז ללימודים אקדמיים.
שלום לך, גלית
השבמחקשמי הוא שאול דוד ואני לומד במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה, זהו הסמסטר הראשון שלי בלימודי ניהול וארגון מערכות חינוך בקורס תקשוב ולמידה.
הביקור שלי בבלוג שלך הוא בשל משימה שהוטלה עלי שמטרתה, בין היתר, ללמוד, להכיר ולחוות את נושא ה"בלוג".
למעשה, אני יכול לומר, כי טרם כניסתי לבלוג שלך, דווקא, מאחר וזו פעם ראשונה שלי.. שוטטי בין שבילי הבלוגים השונים, עפ"י רשימה שהופצה ע"י המרצה שלנו (מתי אלפר) ועיניי הבחינו בדמות המיקמק וכותרתו ונמשכתי לבחון את הנושא מקרוב.
גיליתי כי מאחרי הדמות יש יכולות עצומות היוצרות (סוף, סוף) לילד גבולות וזה בדיוק הזכיר לי, את השיעורים האחרונים בהם למדנו על פרוייד וארקסון וכיצד אנו כהורים, כמחנכים צריכים לתת תשומת לב לעיצוב דמותו של הילד במהלך חייו הראשונים. זה הזכיר לי, גם, כי בקצב החיים הזה, ההולך משתנה ומתעצם בתחום התקשוב, יש אור, יש "אור בקצה המנהרה" , אור קטנטן של ילד מיקמלי כזה, העוצר לרגע ושואל שאלות, בוחן, מקשיב וקורא לסדר...
שמחתי לגלות כי קיימת דמות כזו , שיש בה משום "מחנך" קטן המוביל את הילד, גם בשעה שאנו לא מתערבים, לא מתסכלים בשוטטויות שלו במחשב, היכולה לתרום ולסייע להשתלבותו הוירטואלית בסביבה בטוחה יותר.
על כך, לטעמי, את ראויה, בלשון המחשבית, ללייק.
שאול
שלום לך, גלית
השבמחקשמי הוא שאול דוד ואני לומד במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה, זהו הסמסטר הראשון שלי בלימודי ניהול וארגון מערכות חינוך בקורס תקשוב ולמידה.
הביקור שלי בבלוג שלך הוא בשל משימה שהוטלה עלי שמטרתה, בין היתר, ללמוד, להכיר ולחוות את נושא ה"בלוג".
למעשה, אני יכול לומר, כי טרם כניסתי לבלוג שלך, דווקא, מאחר וזו פעם ראשונה שלי.. שוטטי בין שבילי הבלוגים השונים, עפ"י רשימה שהופצה ע"י המרצה שלנו (מתי אלפר) ועיניי הבחינו בדמות המיקמק וכותרתו ונמשכתי לבחון את הנושא מקרוב.
גיליתי כי מאחרי הדמות יש יכולות עצומות היוצרות (סוף, סוף) לילד גבולות וזה בדיוק הזכיר לי, את השיעורים האחרונים בהם למדנו על פרוייד וארקסון וכיצד אנו כהורים, כמחנכים צריכים לתת תשומת לב לעיצוב דמותו של הילד במהלך חייו הראשונים. זה הזכיר לי, גם, כי בקצב החיים הזה, ההולך משתנה ומתעצם בתחום התקשוב, יש אור, יש "אור בקצה המנהרה" , אור קטנטן של ילד מיקמלי כזה, העוצר לרגע ושואל שאלות, בוחן, מקשיב וקורא לסדר...
שמחתי לגלות כי קיימת דמות כזו , שיש בה משום "מחנך" קטן המוביל את הילד, גם בשעה שאנו לא מתערבים, לא מתסכלים בשוטטויות שלו במחשב, היכולה לתרום ולסייע להשתלבותו הוירטואלית בסביבה בטוחה יותר.
על כך, לטעמי, את ראויה, בלשון המחשבית, ללייק.
שאול
הי דוד
השבמחקכמובן שרצתי לחפש מיד מי אתה, אבל לצערי הפרופיל שלך עדיין בשלבי התהוות(:
שמחה שנבחרתי, תודות למיקמק.אני חייבת לאמר שבני כאח צעיר לבנות בוגרות שנמצאות ברשת למטרות שונות ולא תמיד מעצבות או בעלות מטרה חינוכית, משוטט אף הוא ברשת בכיוונים פחות מעצבים. וכאם שוחרת תקשוב ומחשוב וכמי שחיה ברשת 20 שעות ביממה, אך גם דואגת לערכים חינוכיים שיהיו מקודשים, אני סומכת או מקווה שהחיבור יוביל את ילדי גם אם אינם נמצאים בסביבה וירטואלית מעצבת ....למקומות בטוחים. אפשרית ההשוואה של ילד היוצא מהבית לרחוב או לחבר וברגע זה...רק הערכים אתו והוא יבחר אם לנהוג לפיהם. כך גם ברשת...אני מצפה, מקווה ומאמינה שהערכים עליהם חונכו ...ינחו אותם בהתנהלות ובמסעותיהם ברחבי הרשת.
דרך צלחה בלימודים, והרבה הנאה בבלוג ,בתקשוב ובלמידה. תוכל לעקוב אחרי הבלוג שלי , לא תמצא שם כיתה או מערכת החינוך...אבל תתקל בטכנולוגיה וחשיבה דיגיטלית. בטח נפגש גם ברחבי הקמפוס ביום מן הימים. שיהיה סופ"ש נעים ולמידה מעניינת.
גלית ורדי
שלום לך, אני מודה לך על ההתייחסות, ושמח על כך. אדגיש כי בחירתי היא לא רק בשל המיקמל, אלא דווקא (!)בשל האיכות, הרעיון, המיוחדות וכיוצ"ב
השבמחקהאם תרשי לי לפרסם התכתבות זו בפורום הלמידה שלנו בקורס ?
שאול
היי דוד
השבמחק(: אתה יודע, כולנו עוברים תהליך של רפלקציות, במקום כזה או אחר והנה נראה לי שללא כוונה כבר אוכל לשזור לך כמה זרים לכתיבת הפוסטים ראשונים....כמובן שתלוי כמה משקים וככה זה פורח. אני הרי גם בתהליך של למידה וכנראה גם התפתחות של עצמי בכלל. ואני לא ילדה ומכירה את עצמי לא רע בכלל ואני יודעת שאני יצירתית וקצת "אחרת"(לחיוב ולשלילה) ותמיד תוהה עד כמה זה נראה בעיני אחרים, עד כמה זה משתקף בהתנהלות שלי בהבעת הדעות שלי, בעבודה והנה באמצעות בלוג ארוך שלי ופוסט אחד קצר,שלך, אני שוב רואה את בתגובה שלך חיזוק לכך וכמו שכתבת "אדגיש כי בחירתי היא לא רק בשל המיקמל, אלא דווקא (!)בשל האיכות, הרעיון, המיוחדות וכיוצ"ב" וזה נותן המון אנרגיות להמשיך ולנסות להיות חדשני ומקורי ויצירתי ולצאת מהקופסא ולחשוב קצת אחרת..... אז הנה הרפלקציה שלי! (:
אחכה לראות כיצד מתפתח הבלוג שלך ואשמח להגיב
"יהיה לי לכבוד" אם תפרסם את ההתכתבות שלנו בפורום הלמידה (: והעבר לי את כתובת הבלוג שלך שאוכל גם "לעקוב" אחריך. בטוחה שזה יהיה "מעקב" פורה לשנינו
שבת שלום
גלית
גלית שלום
השבמחקשמי מלכה עזו, סטודנטיט שנה ראשונה בניהול. מורה בעלת תפקידים שונים במשך 28 שנה, אמא לארבע ילדים שהגדול בן 21.הביקור של בבלוג בעקבות משימה שהוטלה על ידי המרצה מתי אלפרד.
ראשית ברצוני להודות לך על ההרצאה שלך היום, שהייתה מעניינת מאוד והכי חשוב שדברת בגובה העיניים ודברת מהמקום בו אנו נמצאים.
אין ספק שהמסר שניסית להעביר שנושא התקשוב בבית הספר ובכלל מאוד חשוב, אך אסור לו להחליף את המורה/את הספר
הוא יכול לשמש כעזר יעיל נוסף לדמות החינוכית המורה המחנך.
לא תמיד הילדים משתמשים במחשב בצורה יעילה ולפעמים משתמשים בו לדברים שליליים (הנער הנמוך שהתאבד בעקבות אלימות מילולית נגדו בפייסבוק).
יש דברים מעניינים וטובים ואנו צריכים להדריך את התלמידים ואני לא בטוחה שהבן שלך יודע היום מהי ריבית.
ולמה בכלל הוא צריך לדעת בגילו מהי ריבית?
אין לי ספק שאולי כתבתי את דבריי לאור תגובתו של שאול "שהמחשב מעיד דמות מחנך" אני ממש לא מסכימה עם דבריו.
אני כאמא שהבן הגדול בן 21 -קורא הרבה ספרים מהכל,והבת הקטנה בת 11 - רוב הזמן מבלה במחשב וכאשר יש עבודה להגשה היא ניגשת ישר למחשב וחבל לי כאמא וכאשת חינוך.
מעבר לזה מאוד נעים לראות את הבלוג שלך ואני חושבת שאעיין בו בעתיד ואלמד ממנו הרבה.
שוב תודה לך ובהצלחה גם לך בלימודים.
מלכה שלום,
השבמחקשמחה על תגובתך בבלוג.
אני, כאמא לילדים חיילים וגם תלמידים ביסודי, נחשפת בדיוק כמוך להתנהגויות השונות של כל ילד וילד.
לא אוכל לצודד בקריאת ספרים כי אני אינני מה"תולעים" אבל אוכל לאמר בוודאות כי "ללכת למחשב" זה בעצם כמו לפתוח אינציקלופדיה....העניין הוא שצריך לדעת לדפדף בה מבלי לקרוע את הדפים.
ההבדל הנוסף בין שתי האינציקלופדיות הוא שבעברית...ישנם 32 כרכים ועוד כמה כרכים של תוספות וחלק ב' והשלמה ועוד ועוד....ועד שהספיקו להשלים את כל הכרכים הנוספים....הראשון כבר נעשה מזמן לא עדכני.
הכרך הראשון מסתיים בערך אוסטרליה...תארי לעצמך שהבת שלך קיבלה עבודה על אסטרליה ורצה לחפש באנציקלופדיה העברית....משנת 1948, מה מספר התושבים שם.....ומאז? לא נולדו שם עוד ילדים?
כמו בכל כלי או מכשיר....עלינו ללמוד להשתמש בצורה מושכלת ומכוונת או ללמד את ילדינו לעשות כך ובצורה זו נוכל להוציא ממנו את המירב.
תודה לך
והמשך לימודים פורה
גלית ורדי
גלית שלום
השבמחקראשית תודה על התגובה
אני חושבת על פי דברייך שאין בינינו חילוקי דעות.
תודה מלכה עזו