"קצות האצבעות" של המוח

בפוסט זה רוצה להתייחס לדברים שכתבה סטפנסון, אנתרופולוגית בהקשר לרשתות ולהשליך זאת על התהליך שהתרחש בקבוצת הפייסבוק הבלתי פורמלית שנפתחה באופן לא פורמלי ומתוך סקרנות אישית וללא תכנון וכוונה והובילה אותי ואת כל חברי לספסל הלימודים למחוזות מופלאים. 


סטפנסון מתייחסת להיכרות של אנשים מ"פעם" כאמון שאנו רוחשים להם בפעם הבאה שנפגוש אותם.
הדוגמה הפשוטה היא אנשים שהיו שותפים לשיח שנקטע ונפגשו בשלב מאוחר יותר בשנית, מיד יכלו להיכנס חזרה לדיון בזרימה עצמתית כאילו מעולם לא נפסק השיח.
 http://www.strategy-business.com/article/20964?gko=8942e

"פעולת החיבור מחדש והשיחה  עם עמית מהימן בדרך כלל יוצרת התעוררות מחודשת של זיכרון משותף ופותחת את השערים ללמידה והמצאה חדשים"

"לאנשים יש 'קצות אצבעות' בקצוות של המוח שלהם.

המוח מלא בכמויות גדולות של מידע  רדום שאיננו יכולים ללכוד באמצעות תכנות מחשב או קריאה. האמון הוא זה שגורם לזרימת המידע"

 ההכרות והאמון שרכשנו בכיתה, בשיעורים הפרונטליים הביאו אותנו ללמידה והמצאה חדשים במפגש המחודש בקבוצת הפייסבוק ומכאן גם לגירוי של "קצות האצבעות " הרדומות של המוח שהביאו יחדיו לזרימת מידע בלתי פוסקת, למידה עצמתית ויצירה.

הרשת החברתית, שואבת אותנו אליה.

קלות השימוש המאפשרת עדכונים מהירים, שיתוף וניתוח של זרימת המידע מחיי היום יום מאפשרת מערכת יחסים ספונטנית בין החברים. 

Ajjan and Hartshorne, 2008

היכולת שלנו לפתח דיונים, להגיב במהירות, לקבל משובים מיידים, היא יכולת מנצחת.

הספונטניות והמהירות מאפשרים לנו לחוות את העברת המידע באופן שיהיה יותר רלוונטי יותר אמתי ויותר משמעותי. האפשרות ליצירת קבוצות עינין ותוכן מסוגים שונים, מקלה על העברת מידע ושיתוף במעגלים בהם אנו חיים. אין צורך לשרשר תגובות במילים, אין צורך לחפש כתובות עבור תכתובת. 

מאחורי כל חבר עומד פרצוף ולא "@". כמעט תקשורת פנים מול פנים בזמן ובזהות.

והנה אנו עדים גם למגמה זו ולניצול היתרונות של הרשת כמו בחיים החברתיים גם בארגונים.

אני מעריכה שככל שהשימוש ברשת חברתית בארגונים יחלחל כך גם האפשרויות של הרשת תגדלנה.

ניתן יהיה לאחזר טוב יותר את המידע, לסנן ולשמור.

מגמה החדשה שמסתמנת ואף כבר נרקמת......

 ראשית הסוף של הדוא"ל הארגוני. ב- 2011 נבטו ניצני המגמה החדשה (שמקורה למעשה בצעירים): נוטשים את הדוא"ל הארגוני לטובת יישומים חברתיים דמויי פייסבוק, ומסרים מידיים המשולבים במערכת חברתית, עם "נוכחות", הכל כמובן בענן. חברת Atos מצרפת (74 אלף עובדים עם שלוחות ועובדים ב- 42 מדינות), הייתה החלוצה בתחום, כשהכריזה ב- 2011 על המדיניות החדשה שלה לתקשורת פנים ארגונית: לסיים תוך כשנה וחצי עם הדוא"ל ולסגור את מערכת הדוא"ל. המנכ"ל עצמו נתן דוגמה אישית והפסיק לחלוטין לקבל ולשלוח דוא"ל ורק מתקשר עם כולם (עובדים, שותפים, לקוחות וכיו"ב) במסרים מיידים וברשת החברתית שבחברה. התופעה החלה לחלחל לחברות ענק בארה"ב. ב- 2012 נראה את התופעה תופסת תאוצה ממשית בכל העולם, גם בישראל.

 http://www.thecom.co.il/article.php?id=16189&prt=1

undefined

"חוני המעגל"

אחת מבנותיי משתמשת בתיבת הדואר של הוט מייל  כבר שנים רבות.

כל פעם שאני אומרת לה "יאללה, תפתחי כבר ג'י מייל"
היא עונה: "עזבי, רגילה כבר...כל החיים שלי שם"

גוגל השיקה השבוע את +Google

מיד קפצתי על העניין, אני הרי לא עושה כלום כל היום (: ועכשיו יש לי משחק חדש !!!

אבל,

אצטרך להיעזר בסבלנות בכדי לראות במה זוכים שם. בשל העומס, עדיין לא קיבלתי אישור חברות ברשת.
לא נשארה בידי הברירה אלא,

לצאת לסיור סרטונים ברשת, לחפש את "הרוצח" של פייסבוק...כך מכנים את הרשת החדשה .

נראה ידידותי, מתקדם יותר מפייסבוק. 

מסדר לנו את המעגל של "חוני" והחברים, את שיחות הוידאו, את הטלפון הנייד, אבל גם מבלבל....

שיטה דומה, אבל אחרת, יותר מתחשבת, יותר פרטית, יותר מסועפת....

.....................................................................................

אז מה לבת שלי ולפוסט הזה?

ומה יקרה לפייסבוק?

האם גוגל מאיימים?

מה אני חושבת?

"עזבו.....רגילה כבר.....כל החיים שלי שם"

אולי אחרי שתראו את הסרטון הבא, לא תחשבו כמוני ????
אולי אם אני אראה אותו שוב ושוב, גם אחשוב אחרת????

המסע אל ארץ הפייסבוק-בוק

אחרי שתראו את סבתא סעדה, תבינו מה הוא בוקבוק.
ועכשיו פייסבוק ולמידה.
סמסטר שלישי לתואר השני ובעצם "סמסטר אחד לפני האחרון" - ככה נשמע קצת יותר מעודד.
אז אנחנו בשלב העידוד והמוטיבציה והשבוע פתחה המרצה דר" חגית מישר טל, קבוצת למידה בפייסבוק וככה חגית ובעצם אנחנו, מנהלים את העברת ושיתוף המידע והידע בין כל חברי הקבוצה.

כבר כתבתי בעבר על פייסבוק אבל מאז ועד עתה החכמתי.
בסמסטר הראשון פתחתי קבוצה בפייס באופן עצמאי ובלתי פורמלי.
עבורי המניע לפתיחת הקבוצה היה = התנסות.
הסטודנטים הצטרפו לקבוצה באופן וולונטרי לחלוטין.
בתחילה הדיונים היו חברתיים ובמהרה הפכו לכלי לימודי, ללמידת עמיתים מבחירה ולא מהכרח. וכמובן לכלי לימודי פעיל במיוחד לפני מבחן או עבודת הגשה בו הצורך לפתרונות מיידיים ומשוב היו נחוצים ביותר.

וכעת

הקבוצה שפתחה חגית כערוץ פורמלי ללמידה.
היכולת לפתח סביבת למידה בסביבה הטבעית של כלל הסטודנטים, מקום בו כולם מרגישים "כמו בבית" היא אחד המקדמים להצלחה.
יצאתי לחפש בגוגל מקור אקדמי לקביעה זו >> הגעתי לקבוצה בפייסבוק שנקראת "שימוש בפייסבוק כסביבה תומכת למידה" >> שם היה כתוב כך >>

עוזי מלמד

פייסבוק היא כיום המדינה של בני הנעורים. אם החינוך ידע לנצל זאת בתבונה, זה יהיה מעולה
באותו הדף ראיתי כי חברו של עוזי מלמד הוא דר" אלון הסגל, הבנתי שהגעתי למקום הנכון. יצאתי לחפש את עוזי ידידי....כי כבר ביקשתי ממנו חברות ומסתבר שהוא: (מקווה שאינני טועה)  

ד"ר עוזי מלמד, יו"ר הוועד המנהל של מכון מופ"ת.

אז לא טעיתי כניראה .

ואם כך, נראה לי, שבחירת סביבת הלמידה החדשה תניב פירות רעננים וחדשניים.

בהמשך חיפושיי גיליתי קבוצות פייסבוק העוסקות בהוראה ולמידה כדוגמת הקבוצה הבאה.

Teaching & Learning with Facebook

שם ערכתי טיול קצר והגעתי לאתר eCAMPUS NEWS
וכך היה כתוב:

Students want more college courses that have a

mix of online and traditional instruction,

 according to survey

תובנות שלי לסיכום וגם להתחלה חדשה:
1. יש לנו התנסות חדשה: סביבת למידה בפייסבוק. (חגית)
2. זו הסביבה הטיבעית שלנו. (עוזי)
3. גם ללא הכוונה הסביבה הזו מייצרת למידה. (גלית)
4. קיים שילוב בין שיעורים פרונטליים ללמידה און-ליין (ecampus news)

גם אני הייתי בוחרת בדרך זו.

ואחרי מסע שכזה...מגיע לנו קצת לנוח. לא ????????
לכו אל סבתא סעדה ותשכילו. רק אל תצחקו בכל רם בכדי לא להעיר את השכנים.

שימוש בווב 2 למטרות למידה - דיון בפייסבוק?

בהרצאות קודמות דנו בפייסבוק והמשמעויות הנילוות לרשת החברתית.
האם פייסבוק יכול לסייע בתהליך הלימוד מחוץ למסגרת הכיתתית?
על פי המחקר של שרודר וגרינבו 2009 (ראו תקציר המאמר) שדן באסטרטגיה של שימוש בפייסבוק למטרות למידה, עליו דיברנו בכיתה, נמצא כי תגובות תלמידים בדיון בפייסבוק היו גבוהות ב-400 אחוז מתגובות במערכת למידה ממוסדת: (67 בפייסבוק לעומת 17 במערכת ממוסדת) , ועם הזמן אף באותה מערכת ממוסדת דעך הדיון כליל.
אבל.....מבחן התוצאה כניראה הוכיח את עצמו מכל סיבה שלא תהייה (כי ממילא מנכנסים לפייסבוק? כי ניתן להוסיף שם מדיה דיגיטלית? ועוד)
בעקבות המחקר הומלץ כי סטודנטים ישתמשו ברשת הפייסבוק כרשת אלטרנטיבית לתקשורת במיוחד לקראת ה-deadline.
לא יכולתי שלא לחשוב על סוף הסמסטר שעבר, בקבוצת הלימוד שלנו בפייסבוק המהווה עבורינו גם מקום לשיתוף חווייתי, ככל שהתקרב סוף הסמסטר ועימו המבחנים , גדל השימוש ברשת והפוסטים חגגו.
היינו כולנו בתוך חומרי הלימוד, נתקלנו בשאלות ובעיות עליהן היינו חייבים תשובה מיידית בכדי להתקדם והאלטרנטיבה של הפייסבוק ענתה לנו על צרכים מידיים ונתנהפתרונות מיידים כמוהם לא היינו זוכים בשום סוג של תקשורת אחרת. בנוסף, נעזרה כל הקבוצה בכל שאלה או תשובה של חבר שלא בהכרח הופנתה מהם או אליהם.
אני רואה חשיבות תרומה ותמורה רבה לפעילות לימודית ברשת חברתית, ייצור של שיתוף והזנה וגם תוספת של הנאה.
לפייסבוק אפליקציה חדשה שנקראת Facebook questions זוהי אפליקציה המאפשרת יצירת דיון ע"י שאלון קצר אותו ניתן לשתף כ"פוסט" . כל החברים ברשת יכולים להגיב, לענות או להוסיף תשובות אלטרנטיביות. . ניתן להזמין חברים של חברים ככל שנרצה להשתתף בדיון זה.
ניתן ליצור, להמשיך או לסכם כל דיון לימודי בשאלון/סקר שכזה גם בקבוצת לימוד, תוצאות השאלון (כמה ענו על כל תשובה)  יכולות להוביל אותנו לתובנות והתנהלות בהמשך הדיון ובלימוד בכלל.

חייבת, חייבת, חייבת..........פייסבוק במנהרת הזמן?