באופן די עקבי אני כותבת ומשתפת בנושא חשיבה יצירתית.
תהיתי מאיפה זה בא. לא שאני מופתעת עת החיבור הזה אלי אבל מופתעת שזה מה שמנחה אותי בשבועות האחרונים.
נראה כי הגעתי לשלב בלימודים וגם בעבודתי, בו אני מרגישה חובה ליצור, ליזום, לחדש אולי אפילו להמציא , אני מרגישה שזו עלייה בדרגה. השלב בו **הצורך שלי לאתגר את עצמי ואת האחרים** למרות שזה דורש משאבים לא מעטים (שלא בדיוק בנמצא בימים אלו) אבל כל מטרה שתושג בדרך שגרתית ו"משעממת" נראה כי לא תשיג את המטרה בצורה הטובה ביותר לפי ראות עיני.
דוגמה אחת היא המשימה אצל פרופסור מיקי רונן בה היינו אמורים לערוך משחק באמצעות מחולל מוגבל מאוד. המשחק הוא ריבוע מחולק לריבועונים קטנים. ניתן להזין שאלה עבור כל ריבועון. כאשר עונים נכון על השאלה מתגלה פיסה מאחורי הריבועון ולאחר שמשלימים את כל הריבועונים, מתגלה תמונה שלמה, כך מסתיים המשחק.
אין אפשרות להשפיע על המחולל, יש לו פונקציות קבועות שאינן ניתנות לשינוי.
כמעט שבוע ימים חשבתי איך להפוך משימה פשוטה של חצי שעה מחשבה למשהו שונה, מקורי, אינטראקטיבי ואולי אף אטרקטיבי. ידעתי שאשתמש באפשרות של זיהוי תמונה כשאלה, עברתי מי "מצא את ההבדלים" ועד משחקים רבים ואחרים. חיטטתי ברשת נברתי, חיפשתי רעיונות ולבסוף מצאתי: עיוורון הצבעים יש לו השלכות על התקשוב והשימוש באינטרנט, הפכתי את מבחן עיוורון הצבעים לאינטראקטיבי בתוך המחולל עם כל מגבלותיו והתמונה שמתגלה בסוף היא בעצם סיכום קצר של הנושא. (צילום מסך של טקסט)
תוכלו להתנסות...קצת ללמוד (: וגם להביע דעה...
לחצו על התמונה והיכנסו למשחק. הקוד: 208
תהיתי מאיפה זה בא. לא שאני מופתעת עת החיבור הזה אלי אבל מופתעת שזה מה שמנחה אותי בשבועות האחרונים.
נראה כי הגעתי לשלב בלימודים וגם בעבודתי, בו אני מרגישה חובה ליצור, ליזום, לחדש אולי אפילו להמציא , אני מרגישה שזו עלייה בדרגה. השלב בו **הצורך שלי לאתגר את עצמי ואת האחרים** למרות שזה דורש משאבים לא מעטים (שלא בדיוק בנמצא בימים אלו) אבל כל מטרה שתושג בדרך שגרתית ו"משעממת" נראה כי לא תשיג את המטרה בצורה הטובה ביותר לפי ראות עיני.
דוגמה אחת היא המשימה אצל פרופסור מיקי רונן בה היינו אמורים לערוך משחק באמצעות מחולל מוגבל מאוד. המשחק הוא ריבוע מחולק לריבועונים קטנים. ניתן להזין שאלה עבור כל ריבועון. כאשר עונים נכון על השאלה מתגלה פיסה מאחורי הריבועון ולאחר שמשלימים את כל הריבועונים, מתגלה תמונה שלמה, כך מסתיים המשחק.
אין אפשרות להשפיע על המחולל, יש לו פונקציות קבועות שאינן ניתנות לשינוי.
כמעט שבוע ימים חשבתי איך להפוך משימה פשוטה של חצי שעה מחשבה למשהו שונה, מקורי, אינטראקטיבי ואולי אף אטרקטיבי. ידעתי שאשתמש באפשרות של זיהוי תמונה כשאלה, עברתי מי "מצא את ההבדלים" ועד משחקים רבים ואחרים. חיטטתי ברשת נברתי, חיפשתי רעיונות ולבסוף מצאתי: עיוורון הצבעים יש לו השלכות על התקשוב והשימוש באינטרנט, הפכתי את מבחן עיוורון הצבעים לאינטראקטיבי בתוך המחולל עם כל מגבלותיו והתמונה שמתגלה בסוף היא בעצם סיכום קצר של הנושא. (צילום מסך של טקסט)
תוכלו להתנסות...קצת ללמוד (: וגם להביע דעה...
לחצו על התמונה והיכנסו למשחק. הקוד: 208
שלום גלית, נכנסתי לבלוג שלך לאחר שהייתי "מותשת" מסיור במספר בלוגים אחרים. ראשית, הבלוג ענייני, מרתק ותורם לידע ואינו משמש רק "כיומן" רגשות ינטרנטי. יפה היה לגלות את החיבור בין היצירתיות שלך ובין העולם הממוחשב . שיחקתי במשחק ולקחתי את הרעיון למשימות בכיתתי , כיתת ח"מ.
השבמחקהי אנונימית
השבמחקשמחה, היום הגעת בדיוק בזמן, גם אני מותשת...מותשת מהצורך הזה לשלמות בתוצרים, לדיוק, להיות תמיד מרתקת ותורמת....לא קל וכנראה שזה מכביד לקראת הסוף. אין כמו לקבל עידוד ומשוב מקריאת משפט כמו זה שכתבת. גם המשחק הוא משחק שאפשר לערוך אותו בשעתיים והוא יפעל מצויין. לקח לי שבוע לחשוב, לחפש רעיונות, לישון עם זה בלילה, עד שירד האסימון. גם יצירתיות דורשת מחשבה לא מעטה.
המשך לימודים מהנה ועבודה פורייה בחינוך המיוחד.