‏הצגת רשומות עם תוויות יצירתיות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות יצירתיות. הצג את כל הרשומות

18 בנובמבר 2011

תהליך היצירה, זה לא עניין של רגע

באופן די עקבי אני כותבת ומשתפת בנושא חשיבה יצירתית.
תהיתי מאיפה זה בא. לא שאני מופתעת עת החיבור הזה אלי אבל מופתעת שזה מה שמנחה אותי בשבועות האחרונים.
נראה כי הגעתי לשלב בלימודים וגם בעבודתי, בו אני מרגישה חובה ליצור, ליזום, לחדש אולי אפילו להמציא , אני מרגישה שזו עלייה בדרגה. השלב בו **הצורך שלי לאתגר את עצמי ואת האחרים** למרות שזה דורש משאבים לא מעטים (שלא בדיוק בנמצא בימים אלו) אבל כל מטרה שתושג בדרך שגרתית ו"משעממת" נראה כי לא תשיג את המטרה בצורה הטובה ביותר לפי ראות עיני.

דוגמה אחת היא המשימה אצל פרופסור מיקי רונן בה היינו אמורים לערוך משחק באמצעות מחולל מוגבל מאוד. המשחק הוא ריבוע מחולק לריבועונים קטנים. ניתן להזין שאלה עבור כל ריבועון. כאשר עונים נכון על השאלה מתגלה פיסה מאחורי הריבועון ולאחר שמשלימים את כל הריבועונים, מתגלה תמונה שלמה, כך מסתיים המשחק.
אין אפשרות להשפיע על המחולל, יש לו פונקציות קבועות שאינן ניתנות לשינוי.

כמעט שבוע ימים חשבתי איך להפוך משימה פשוטה של חצי שעה מחשבה למשהו שונה, מקורי, אינטראקטיבי ואולי אף אטרקטיבי. ידעתי שאשתמש באפשרות של זיהוי תמונה כשאלה, עברתי מי "מצא את ההבדלים" ועד משחקים רבים ואחרים. חיטטתי  ברשת נברתי, חיפשתי רעיונות ולבסוף מצאתי: עיוורון הצבעים יש לו השלכות על התקשוב והשימוש באינטרנט, הפכתי את מבחן עיוורון הצבעים לאינטראקטיבי בתוך המחולל עם כל מגבלותיו והתמונה שמתגלה בסוף היא בעצם סיכום קצר של הנושא. (צילום מסך של טקסט)
תוכלו להתנסות...קצת ללמוד (:   וגם להביע דעה...
לחצו על התמונה והיכנסו למשחק. הקוד: 208




9 בנובמבר 2011

ילדים לא מפחדים!

מה זה להיות יצירתי?
"אם אתה לא מוכן לטעות, לעולם לא תיצור משהו מקורי" - קן רובינסון

יצירתיות? חשיבה אחרת? מחוץ לקופסא? 

"קן רובינסון אומר כי אנו מנהלים מערכות לימוד לאומיות  שטעויות הן הדבר הגרוע ביותר שאתה יכול לעשות"
לא רק מערכות החינוך מובלות על ידי הסטיגמה שאסור לטעות. זו סטיגמה שרווחת גם בבית ומשם זה כבר מתחיל.
אני חושבת שאילו היו מובילי החינוך, המנהלים, וההורים מבינים את המשמעות של ההתנסות שלא תמיד מוצלחת, היו גם הילדים מבינים את זה ואולי יוצרים דור חדש שאיננו מובל על כנפי הסטיגמה. לא עוד ילדים שחוזרים הביתה עם פנים נפולות כי טעו אלא פנים עליזות על טעות שהביאה לתגלית והצלחה חדשה. כך לפחות אני מחנכת את ילדי שלי.
לדעתי האמצעים המתוקשבים יכולים לתת לילד  (וגם לבוגר) את הזכות לראות באמצעות העולם הוירטואלי והסימולציה כי ניתן מטעויות גם ללמוד וגם להיבנות מחדש ולהשליך על המציאות עצמה.
בסרטון שואל קן רובינסון האם בתי הספר הורגים את היצירתיות. האם זה פשוט? האם הוא צודק?