‏הצגת רשומות עם תוויות חינוך. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חינוך. הצג את כל הרשומות

26 בדצמבר 2011

אני 10

אין צורך להאריך במילים נוספות,
כשראיתי את זה:

כתבתי למאיה כך: (התכוונתי לכל מילה שכתבתי)
הי מאיה,
ראשית אין מילים בפי לתאר את עוצמתו של המיזם. חיזקו ואמצו וכן ירבו. שמי גלית, אני רכזת התקשוב במכללה במרכז הארץ, אני מסיימת לימודי תקשוב ולמידה לתואר שני וחיה יום יום ושעה שעה את התקשוב.
האתר : מדהים בפשטותו, כמה פשוט- ככה משרת את המטרה.
ברור בהיר, קל להתמצאות וכמובן ההסברים בגובה הלומד, כאילו את מסבירה לעצמך. אילו הייתי בוחרת אתר לדוגמה אין ספק שהיית מתחרה רצינית ומשמעותית.
חושבת שפתחת פתח לגירוי של בעלי חזונות כי הנה בעזרת כלים פשוטים ניתן לייצר תכנים רבי משמעות שישרתו מטרות כל כך נעלות.
כשאתפנה מלימודי, אשמח לייעץ ולתרום
גלית ורדי

11 בדצמבר 2011

אל תשכחו להסתכל במראה בתהליך הטמעת התקשוב


תהליך הטמעת התקשוב במוסד אקדמי ובכלל הוא תהליך ארוך וממושך.
תהליך רצוף קשיים, מלווה בתירוצים של חופש אקדמי ובפיזור הטריטוריאלי של המרצים בתפקידיהם במוסדות השונים.
אם הוא מתחיל מלמעלה למטה במבט מערכתי ולפי רציונל מוסדי הרי שבארגון תהייה בקרה והערכה.
בסוף היום, החודש, השנה, יהיה מונצח הכול שחור על גבי לבן.
אם תהליך הטמעת התקשוב בא מלמטה למעלה: במסגרת יוזמה אישית של הרכז היצירתי בעל  יוזמה, תקשורתי ואיש צוות (    מקור: זרקור על רכזי תקשוב)מי יבקר ומי יעריך, ומתי? זה יקרה רק אם תאמינו.

עשו פעם אתנחתא, קחו לכם דף ועיפרון, או מחשב ומקלדת, או אייפד, אפילו אייפון (: רשמו את כל מה שעשיתם, גם אם זו הייתה רק גחמה שלכם, העזה, ניסיון  מלווים באידאל שמאחוריו ראיתם את המטרה הנכספת, תראו את עצמכם במראה ותוכלו להבין האם והיכן מסתתרת ההצלחה...ההצלחה האישית שלכם  שעם כוח רצון ואמונה תוביל את הסביבה להצליח יחד אתכם.
אני כל כך מחכה כבר להיות בפוסט האחרון ולעשות חשבון נפש חופשי מכל סייגים וגבולות ולהעניק את סל הקניות והתובנות שלי  במתנה לכל מי שיחפוץ.

9 בנובמבר 2011

ילדים לא מפחדים!

מה זה להיות יצירתי?
"אם אתה לא מוכן לטעות, לעולם לא תיצור משהו מקורי" - קן רובינסון

יצירתיות? חשיבה אחרת? מחוץ לקופסא? 

"קן רובינסון אומר כי אנו מנהלים מערכות לימוד לאומיות  שטעויות הן הדבר הגרוע ביותר שאתה יכול לעשות"
לא רק מערכות החינוך מובלות על ידי הסטיגמה שאסור לטעות. זו סטיגמה שרווחת גם בבית ומשם זה כבר מתחיל.
אני חושבת שאילו היו מובילי החינוך, המנהלים, וההורים מבינים את המשמעות של ההתנסות שלא תמיד מוצלחת, היו גם הילדים מבינים את זה ואולי יוצרים דור חדש שאיננו מובל על כנפי הסטיגמה. לא עוד ילדים שחוזרים הביתה עם פנים נפולות כי טעו אלא פנים עליזות על טעות שהביאה לתגלית והצלחה חדשה. כך לפחות אני מחנכת את ילדי שלי.
לדעתי האמצעים המתוקשבים יכולים לתת לילד  (וגם לבוגר) את הזכות לראות באמצעות העולם הוירטואלי והסימולציה כי ניתן מטעויות גם ללמוד וגם להיבנות מחדש ולהשליך על המציאות עצמה.
בסרטון שואל קן רובינסון האם בתי הספר הורגים את היצירתיות. האם זה פשוט? האם הוא צודק?




21 באוקטובר 2011

גארדנר בכל מקום !!!!


שנים רבות היסללנו (למסלול הטכנולוגי) את אלו שלא הצליחו במסלול העיוני
ולא שלא הצליחו בגלל שהיו פחות טובים או אינטליגנטים
 יש אנשים שזה פחות מתאים להם!!!" 
פרפסור עוז אלמוג, החוג ללימודי א"י,אוניברסיטת חיפה.

המשפט הזה, מיד הביא אותי אל ידידנו גארדנר והאינטליגנציות שלו ולא יכולתי שלא לחשוב כיצד אנו לוקחים את מה שאנחנו מאמינים בו (אולי)....והופכים אותו לשקוף או בלתי נראה.

בכתבה הבאה מוטי קירשנבאום מציין כי דווקא כאשר גדלה הדרישה לעובדים בתעשייה, הפסיק משרד החינוך את לימודי הטכנולוגיה.
הוחלט במשרד החינוך כי החינוך הטכנולוגי הקלאסי...."פאסה" וזמנו עבר והרשתות כמו "אורט" ו"עמל" סגרו על פי החלטה לא כתובה את כל מסלולי החינוך הטכנולוגי.
דוקא מבתי הספר המקצועיים והטכנולוגיים דה אז, יצאו רבים מהמנהיגים את התעשיות הגדולות בישראל.





















שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, חותר לחידוש החינוך הטכנולוגי. בעקבות הבקשה ל-10,000 טכנאים מוכשרים לתעשייה פנה לרשתות אורט וביקש שיכשירו כאלו, אך נתקל בתגובה ש"אורט" היא רשת של בתי ספר תיכונים רגילים שהבוגרים עושים בגרות רגילה (המחרטות נמכרו לעזה.....שם מייצרים באמצעותן קסאמים. וכאשר משדרים סרטונים על מעבדות הקסאם בעזה, מזהים אנשי החינוך את המחרטות ומאלו מעבדות נמכרו).
הבגרות הפכה ליעד המרכזי של מערכת החינוך ומדד לתקצוב בתי הספר.
אז איפה ה"אישי" שלנו...הצד המוכשר יותר שלנו?
אולי אנחנו דיסלקטים אבל אמנים ברמות על?
אולי אנחנו לא יכולים לזכור היסטוריה אבל אנחנו שולטים בשפות תכנות??? ואולי ואולי.....
הרבה חומר למחשבה, להורים עם ילדיהם, למורים אם תלמידיהם, למנהלים עם עובדיהם ומפקדים עם פקודיהם.
אולי צריך ללמד את כולנו למצוא את המקום בו אנו טובים ביותר ולא לצפות  שנהייה הכי טובים במקום אולי אליו איננו שייכים?