"הזנב" של סולומון

 השבוע נחשפתי למציאות שהפרה מעט את שלוותי, אך ברובה הייתה תרומה שלי לעצמי

הבנתי ששאבתי כבר ניצני פדגוגיה

נאמר לי על ידי אנשי טכנולוגיה:

מורה שמחליט כי אמצעי הלמידה בו הוא משתמש הוא הכלי היעיל ביותר - החלטה זו היא הטובה ביותר, ואין לשמוע את  קולם של התלמידים האם כלי זה הוא היעיל ביותר להעברת והבניית הידע עבורם

כלומר- המורה , משתמש בכלים החביבים עליו ואם הם לא מתאימים לתלמידים - זה אולי לא חשוב

אני את שלי באותו מעמד אמרתי אבל בכדי שלא לשמוע את הטון הנסער בו השבתי, העדפתי לסכם זאת במילים אחרות

נלקח מתוך אתר www.lhnet.co.il 

"לסביבה הלימודית המעוצבת על-פי תפיסה פדגוגית כזו יש כאן תפקיד קריטי: חשיבה, פתרון בעיות, הפיכת מידע לידע פעיל, וכו' אינם מתחוללים בחלל ריק אלא הם מותנים בכלל התרבות הכיתתית שבה מתנהלת הלמידה והיא שקובעת תהליכים אלה לשבט או לחסד. הטכנולוגיה עשויה לספק את המידע וליצור סיטואציה המאפשרת פעילויות התומכות בבניית הידע ובטיפוח מיומנויות. זה איננו תפקיד קל ערך. המיחשוב עשוי לאפשר את המעבר לפדגוגיה החדשה ובלעדיו אפשרי מאד שהוצאתן לפועל של סביבות לימוד קונסטרוקטיביסטיות לא היה מתאפשר. אולם הטכנולוגיה היא רק המיילדת של כל זה, לא האם(סלומון, בדפוס, 2000 )."

סלומון, ג. (2000), "פדגוגיה וטכנולוגיה: מי מכשכש במי?", הרצאה שניתנה במשרד החינוך, אוניברסיטת חיפה, חיפה, ישראל. 

מה לקחת מהמעמד הזה?
תחשבו........ותעשו מה שנראה לכם נכון


  

המסע אל ארץ הפייסבוק-בוק

אחרי שתראו את סבתא סעדה, תבינו מה הוא בוקבוק.
ועכשיו פייסבוק ולמידה.
סמסטר שלישי לתואר השני ובעצם "סמסטר אחד לפני האחרון" - ככה נשמע קצת יותר מעודד.
אז אנחנו בשלב העידוד והמוטיבציה והשבוע פתחה המרצה דר" חגית מישר טל, קבוצת למידה בפייסבוק וככה חגית ובעצם אנחנו, מנהלים את העברת ושיתוף המידע והידע בין כל חברי הקבוצה.

כבר כתבתי בעבר על פייסבוק אבל מאז ועד עתה החכמתי.
בסמסטר הראשון פתחתי קבוצה בפייס באופן עצמאי ובלתי פורמלי.
עבורי המניע לפתיחת הקבוצה היה = התנסות.
הסטודנטים הצטרפו לקבוצה באופן וולונטרי לחלוטין.
בתחילה הדיונים היו חברתיים ובמהרה הפכו לכלי לימודי, ללמידת עמיתים מבחירה ולא מהכרח. וכמובן לכלי לימודי פעיל במיוחד לפני מבחן או עבודת הגשה בו הצורך לפתרונות מיידיים ומשוב היו נחוצים ביותר.

וכעת

הקבוצה שפתחה חגית כערוץ פורמלי ללמידה.
היכולת לפתח סביבת למידה בסביבה הטבעית של כלל הסטודנטים, מקום בו כולם מרגישים "כמו בבית" היא אחד המקדמים להצלחה.
יצאתי לחפש בגוגל מקור אקדמי לקביעה זו >> הגעתי לקבוצה בפייסבוק שנקראת "שימוש בפייסבוק כסביבה תומכת למידה" >> שם היה כתוב כך >>

עוזי מלמד

פייסבוק היא כיום המדינה של בני הנעורים. אם החינוך ידע לנצל זאת בתבונה, זה יהיה מעולה
באותו הדף ראיתי כי חברו של עוזי מלמד הוא דר" אלון הסגל, הבנתי שהגעתי למקום הנכון. יצאתי לחפש את עוזי ידידי....כי כבר ביקשתי ממנו חברות ומסתבר שהוא: (מקווה שאינני טועה)  

ד"ר עוזי מלמד, יו"ר הוועד המנהל של מכון מופ"ת.

אז לא טעיתי כניראה .

ואם כך, נראה לי, שבחירת סביבת הלמידה החדשה תניב פירות רעננים וחדשניים.

בהמשך חיפושיי גיליתי קבוצות פייסבוק העוסקות בהוראה ולמידה כדוגמת הקבוצה הבאה.

Teaching & Learning with Facebook

שם ערכתי טיול קצר והגעתי לאתר eCAMPUS NEWS
וכך היה כתוב:

Students want more college courses that have a

mix of online and traditional instruction,

 according to survey

תובנות שלי לסיכום וגם להתחלה חדשה:
1. יש לנו התנסות חדשה: סביבת למידה בפייסבוק. (חגית)
2. זו הסביבה הטיבעית שלנו. (עוזי)
3. גם ללא הכוונה הסביבה הזו מייצרת למידה. (גלית)
4. קיים שילוב בין שיעורים פרונטליים ללמידה און-ליין (ecampus news)

גם אני הייתי בוחרת בדרך זו.

ואחרי מסע שכזה...מגיע לנו קצת לנוח. לא ????????
לכו אל סבתא סעדה ותשכילו. רק אל תצחקו בכל רם בכדי לא להעיר את השכנים.

קונפליקט

הפוסט הזה שונה מקודמיו ובטח לא יהיו כאלו אחריו.
אחד יחיד ומיוחד.

מה יותר?
ללמוד או לעבוד?
זכיתי ביכולת להשתמש בכל פיסה חדשה של ידע  און-לין.
רכזת תקשוב שלומדת תקשוב במקום שצמא לתקשוב. (אולי אפשר להגדיר את זה אחרת אבל גם זו דרך)
אמנם הגעתי עם ארגז כלים לא קטן, אחרת לא הייתי במקום בו אני נמצאת, כך נראה לי, אבל כל המידע סביבי מוסיף פנים אחרות לכל חשיבה ותהליך אליו אני נחשפת.

אז איפה הקונפליקט?
העבודה שופעת ואיתה גם הלימודים. כל מאמר, כל התנסות, כל יישום חדש בלימודים נראה כי צריך מיד לבחון איך יושם או ייושם בעבודה, ולהיפך כל תגלית והתנסות חדשה בעבודה, משליכה על התנהלות אחרת בלימודים.
אז מאיפה לקחת יותר, ואיפה לתת יותר ....המאזניים שלי כבר כמעט קורסות.......הלוואי ויכולתי קצת לנוח בדרך.........

האם לעבוד בלימודים או ללמוד בעבודה?
גם לי אין את התשובה...
ובכל זאת,
מודה לכל מי שלימד אותי איך לחשוב בכל התהליך הזה
ובכלל על התהליך עצמו שקרה.

אז זהו פוסט אחד יחיד ומיוחד, לא כתבתי כאלו לפניו ובטח לא אכתוב אחריו.

אולי כדאי לשאול מה מפריע לנו להיות מידענים?

מידענות ומיומנות החיפוש ברשת, הקניית מיומנויות מידע,  מיומנויות דיגיטליות .......

הבלוג של עמי סלנט http://amisalant.com/?p=829
מתוך אתר מס"ע http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=826
מתוך פורטל המדע והטכנולוגיה http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=826

כולם מתמקדים בתהליך הלמידה של מיומנות המידע, והשיטות להקניית המיומנות.

אבל...מה גורם ללומד להפסיק את חיפוש המידע באמצע הדרך?
אבל...מה גורם ללומד לחפש פתרון טכנולוגי ולהחליט שזהו!! כי הוא לא מוצא?

רק כיוון שהוא לא מספיק מיומן?
האם זו התפיסה שלו? אולי זו עבודה קשה מדי? 
אולי שווה לשאול אחרים שכבר יודעים?
האם הכישורים המולדים שלו, לא עונים על הדרישות למסוגלות זו?
המוטיבציה?
האסרטיביות?

במהלך עבודתי ולימודי, אני נחשפת לאוכלוסיות שונות של אנשים מחתכים שונים.
אנשי אקדמיה, סטודנטים, עובדי מנהל, מורים ועוד.

הייתי מחלקת אותם ל-3 סוגים של "מחפשי מידע"
1, אלו שבכוונתם לחפש מידע. לאחר חיפוש שטחי וקצר לא מוצאים דבר המתאים למטרותיהם או שמעדיפים שלא להתמודד עם  המשך תהליך החיפוש. וכאן מסתיים התהליך עוד בכלל לפני שהתחיל.
2. אלו ששואבים מידע, מתמודדים, נלחמים, מחליפים שפה, משנים את הנוסח, עוברים מאתר לאתר, מבקשים אולי איזה טיפ או רמז קטן מחבר, ממשיכים הלאה בחקירה ומגיעים לתוצאות נפלאות.
3.אלו שמתחילים בחיפוש, אבל....פתאום איזה בוםםםםםםם!!!
נתק, ייאוש, אבדן, קושי !!!!! בוודאי שזה קושי..אפילו קושי רב.
גם אני מתקשה. למה אני לא מוותרת ואחרים כן?

אלו האחרונים, מסקרנים אותי.
הרי ברור שהם לא מספיק מיומנים בכדי למצוא את המידע המתאים.
אבל מהיכן זה נובע? מה בולם אותם? מה מפריע באמצע?

רק כיוון שהם לא מספיק מיומנים?

האם זו התפיסה שלהם? אולי זו עבודה קשה מדי? 

אולי שווה לשאול אחרים שכבר יודעים?

האם הכישורים המולדים שלהם, לא עונים על הדרישות למסוגלות זו?

המוטיבציה?

האסרטיביות?

אני בטוחה שיש מאפיינים לכל תופעה או התרחשות.
אני מעריכה שיש מניעים שונים הגורמים להפסיק את חיפוש המידע ברשת  והם שונים מאדם לאדם, אך גם חושבת שניתן למצוא אותם ועל ידי כך גם לאפיין את ההתנהגות. את חוסר היכולת להמשיך ולהסתער על חיפוש המידע ברשת.

אולי זה "טריגר" למחקר ?

כנס ניהול למידה באמצעות חדשנות טכנולוגית

בשבוע שעבר הייתי בכנס של Reality שעסק בניהול למידה באמצעות חדשנות טכנולוגית.
המאה 21, הלומד, סביבת הלמידה, רפלקציות.........הרגשתי כמו בבית.
הכנס עסק בלמידה בארגונים גדולים כמו בזק ולאומי קארד, שם החדשנות בעיצומה.
קיימת חשיבה רצינית על ארגון הלמידה ותוצאותיה וחלק נכבד תופסת החדשנות הטכנולוגית.
למידה לשם הכשרת עובדים, עובדי מנהלה, עובדים טכניים, מנהלים בכירים ועוד ...ללא תלות זמן ומקום.
המטרות אמנם בסופו של דבר כלכליות: איך להכשיר יותר אנשים בפחות זמן, איך לתת שרות טוב יותר בזמן קצר יותר. time is money. אך משאבים רבים מוקצים להפוך את הלמידה לאישית, א-סינכרונית וממוקדת מטרות.
דוגמה מצויינת ניתנה על ידי מנהל מחלקת פיתוח למידה באחד הארגונים שנתן הרצאה מרתקת על תהליכי הלמידה בארגון, הכלים ושילוב פייסבוק בתהליך הלמידה.
הוא סיפר על עובדים שהיו צריכים לעבור קורס לעליה בשלב אך תאריך הקורס הפרונטלי הקרוב היה עתידי והיה צורך בקבלת השלב מבעוד מועד לצורך קבלת תפקיד חדש. הם השלימו את הקורס המקוון שפותח בארגון למטרה זו ועברו את המבחן בהצלחה ללא צורך בהמתנה לקורס פרונטלי ותהליך זה גם אפשר למנהלים המדריכים, להתפנות ממלאכת ההדרכה ולהיות פנויים לעבודתם השוטפת.
נחסכו שעות המדריכים, שבחלקם הם גם מנהלים, הקורס היה ייעודי והותאם בדיוק לצרכים ללא תלות בזמן ומקום.

מה בין זה ובין חינוך? 

אותה גברת בשינוי אדרת, אישי, לא תלוי זמן ומקום, כל תלמיד בקצב שלו. ואל המטרה בסוף כולם מגיעים.

ומה עשה שם פייסבוק?

מערכות למידה שלמות נבנו על בסיס הרעיון של פייסבוק, אז :

1. כניראה שהבסיס הרעיוני הוכח כמנצח.

2. ההכרות והשליטה במיומנויות פייסבוק  בקרב העובדים, הובילו את המעצבים והמפתחים למסקנה שהשימוש יהיה אפקטיבי יותר אילו ממשק המערכת יהיה מוכר וידוע מראש .....ואיזה ממשק אם לא פייסבוק?

גם PowerPoint היה שם.
תתפלאו או לא, חוץ ממצגות שהן חלק אינטגרלי מתהליך הלמידה, היו המון משחקים לימודיים, אינטראקטיבים שנבנו ב-PPT.


אז מה לקחתי משם?
שכולם באותו כיוון (זה לא חדש לי)
שאם כולם בחדשנות הטכנולוגית, כנראה זה הכיוון הנכון (גם זה לא חדש)
שאפשר להגיע ללמידה אפקטיבית ומשמעותית גם בעזרת טכנולוגיות מצויות בתנאי שהפיתוח מתאים ליעדים ומשרת את המטרות.

מידענות לחובבים.....

שוטטתי ברחבי הבלוגים של מחזור 2009. רציתי לקבל קצת השראה.
נתקלתי בפוסט של אריאל מויאל "דרוש תפקיד מידען" ואז הבזיק הרעיון.
מהו מידען?
בויקיפדיה כתוב: "עובד ידע המכונה גם מידען הוא עובד שהערך שלו הוא ביכולת לנתח ולפרש מידע בנושא מסוים."
מי הוא מידען?
במידענט כתוב: "המידען אמור....להגדיר באופן ברור ומדויק את משימת החיפוש: כיצד ינסח את שאילתות החיפוש במקורות המידע"
אז חשבתי לעצמי.....ואנחנו לא מידענים?
לא כולנו, אבל כולנו חייבים להיות.
אני רואה את המידענות כמיומנות נרכשת. כתוצר של ניסוי וטעיה.
אין ספק שקיימים כלים ותהליכים בעזרתם ניתן לרכוש ולשפר מיומנות זו וכאן לא אפרט,
אך ככל שנתמיד להתנסות ולחפש, כך נפתח את החשיבה והמיומנות המתאימה להגיע אל המידע הרצוי ולהפוך אותו לידע.
אנחנו חיים בעידן שכזה, במאה 21, בסביבה דיגיטלית, בעולם של חיפוש מידע ומעבר לידע.
אנחנו חייבים להיות מידענים .

הלכתי וחיפשתי קצת ברחבי הרשת מה אומרים חכמים ממני. ביקשתי לראות איפה אני נמצאת??
 הגעתי לפורטל מס"ע למאמר של עמי סלנט בו הוא מדבר על התוכנית להקניית מיומנויות מידע.
במאמר מדובר על שני מודלים: "הששיה הפותחת" ו"מודל דגימידע"

ציטטו מתוך המאמר: "תוכנית "השישייה הפותחת" מתמקדת ב" תהליך מובנה של ביצוע מטלות על ידי תרגומן לבעיות של מידע. ואילו תוכנית" דגימידע" מתמקדת ב"כיצד להפיק את המיטב מים המידע האצור ברשת".

 לדעתי שניהם צריכים להיות שלובים יחדיו ואין להפריד.
המיומנות למציאת המידע תלויה גם ביכולת לתרגם את המטלות לבעיות של מידע וכמו כן, להפיק את המיטב מים המידע האצור ברשת.

אז האם להיות מידען זה רק למקצוענים?
לאאאאאאא..........כולנו חייבים להיות מידענים.

יום עיון: הבטים עתידיים של שילוב התקשוב בלמידה

שלשום נכחתי ביום העיון לרגל השקת הספר "תקשוב, למידה והוראה".
היה מכובד וענייני. הייתי דרוכה כל הזמן.
הבנתי שהפנמתי הרבה במשך כמעט שני סמסטרים בהם אני לומדת.
היה לי המון מה לאמר, העדפתי לשתוק גם כאשר ניתנה זכות הדיבור.
אבל במעמד זה, ארשה לעצמי להביע דעתי בנושא קרוב לליבי ולעיסוקי.

אני רכזת תקשוב במוסד אקדמי וסביבת העבודה שלי היא הסגל האקדמי.
בפאנל נאמר כי שילוב התקשוב באקדמיה, אצל המרצים הוא תהליך לא קל כיוון שיש למרצים חופש אקדמי.
נכון, ואולי אף מוצדק.
אך כמו בכל ארגון או מוסד, למרות חופש הפעולה ישנם כללים שמכתיבים מסגרות מסויימות.
וכמו שנדרשת רמה אקדמית בלימודים, כך לדעתי נדרשת מידה מסויימת של "ארגז כלים" המותאמים לסביבה האקדמית. אז נכון, לא כולם נולדו עם מחשב ביד אבל ניתן בהחלט בחשיבה וארגון נכונים ליצור מסגרת מחייבת של רמת מיומנויות דיגיטליות בסיסיות. אין הכוונה לכפות אך בהחלט ניתן לאפיין ולהקים מערך הדרכה, לחייב נוכחות בהדרכות מושכלות ורלוונטיות, גמישות ומותאמות ככל שאפשר בכדי שכל מרצה ומרצה ירכוש מושגים ואפילו הבסיסיים ביותר בהכרה המחשב ובסיס של מיומנויות דיגיטליות.
לא ייתכן לדעתי מצב בו ידובר על שילוב טכנולוגיה בהוראה ולא תהייה קיימת מסגרת נאותה ומעט מחייבת להכשרת המרצים ושילובם בקידמה.

רוצה עוד להתייחס לרכזי תקשוב ומובילי תקשוב בהקשר זה.
אין מפלט מהתנסות, רבה ככל שתהייה, אכזבות ותסכולים, חקירה ו"נבירה" במעמקים הדיגיטלים. אין "לא יודע" או "לא יכול" אבל יש ....."עדיין לא חקרתי"
רק כך נבין את המשמעות של החשיבה הדיגיטלית ורק כך תגיע ההבנה של הצד השני "המקבל" = התלמידים.
על ידי התנסות בכל שלב ושלב על ידי למידה שלנו בעצמנו, נדע ממה נובעים הקשיים של התלמידים ואיך אנחנו כמובילי תקשוב יכולים למצוא את הדרך הנכונה והיעילה ביותר להשתמש בכלים המתאימים במקום ובזמן הנכון.

חשיבה דיגיטלית? האם יש מודעות ?

מה היא חשיבה דיגיטלית? איך מפתחים אותה? האם היא מולדת? האם היא נרכשת?

את התואר הראשון שלי בחינוך סיימתי במסלול מחלות לב-ריאה (כן, תואר בחינוך) ושם למדתי כי ההסבר למושג כושר גופני הוא לא פשוטו כמשמעו = לרוץ יותר מהר או להרים משקולות יותר כבדות.

אלא כושר גופני הוא היכולת של אדם לבצע פעולות גופניות יום יומיות ולתפקד בשגרה, בצורה היעילה ביותר.

לדוגמא: טיפוס במדרגות,הרמת סלים, ריצה לתחנת האוטובוס בכדי לא לפספס אותו,  כל אלו היו קלות אילו  היינו בעלי כושר גופני גבוהה.

לדעתי , את הקונספט הזה ניתן להשליך גם על חשיבה דיגיטלית.
לא רק אוסף של מיומנויות דיגיטליות שימושיות יותר או פחות, אלא יכולת של אדם לתפקד בסביבה הדיגיטלית בצורה היעילה ביותר ולהפיק ממנה את המירב לכל צורך או מטרה.

פרופ' יורם עשת אלקלאי כותב בפורטל המדע והטכנולוגיה כי "זו מסגרת אינטגרטיבית חדשה המתארת את מלא היקף מיומנויות החשיבה שמפעיל הפרט בעבודתו בסביבות עבודה דיגיטליות." ועוד הוא מוסיף בהד החינוך:"כי זהו ערוב של כישורי חשיבה ....חשיבה מסתעפת.....מצבים ובעיות איתם אנו מתעמתים בחיי היום יום..."

אני מסכימה איתו ועם רבים אחרים כי זה אוסף מורכב מאוד של מיומנויות שונות בתחומים שונים וכניראה שאף אדם לא יוכל לשלוט בכל המיומנויות הנכללות בחשיבה הדיגיטלית אפילו אם הוא אינשטיין דיגיטלי.

לפי ראות עיני תחילתו של מסע לפיתוח חשיבה דיגיטלית הוא פיתוח מודעות לכך שקיימת חשיבה דיגיטלית והיא זו שיכולה לתת לנו את הכלים להתמצא בסביבה הדיגיטלית. הבנה שאלו כלים שאנו רוכשים אך הם ישרתו אותנו בחיי היום יום.

המודעות תבנה על ידי שימוש בכלים דיגיטלים לא רק למטרות נקודתיות אלא תוך כדי הבנה של מה שעומד מאחור, הקשרים, אינטואיציה, המשכיות....לא רק מיומנות ותרומתה אלא מה מרכיב מיומנות זו, מה המשמעות וכיצד נוכל לשתמש במיומנויות משנה ופיסות מידע שנפתח משימוש במיומנות זו למטרות שונות ואחרות במרחב הדיגיטלי.

המודעות תתפתח תוך כדי התנסות וחקירה, הבנה של התאוריות שמאחור....אם אנחנו לומדים כיצד להוריד סרטון מיוטיוב, כדאי שנחקור מה הוא פורמט של סרט ומה משמעותו, כך נלמד גם על משקל וגודל של סרטים ומתוך זה נסיק כמה סרטים ניתן לצרוב על cd ....וזה לא נגמר, תמיד אפשר להמשיך הלאה.

אני חושבת שברגע שנגיע למודעות שהתהליך הזה קיים והוא נבנה ונרכש על ידי התנסות וחקירה, נהייה מודעים לכך שקיימת חשיבה דיגיטלית, אחר כך גם נוכל לפתח אותה לבנות ולהתאים אותה להצרכים וליעדים שלנו.

שימוש בווב 2 למטרות למידה - דיון בפייסבוק?

בהרצאות קודמות דנו בפייסבוק והמשמעויות הנילוות לרשת החברתית.
האם פייסבוק יכול לסייע בתהליך הלימוד מחוץ למסגרת הכיתתית?
על פי המחקר של שרודר וגרינבו 2009 (ראו תקציר המאמר) שדן באסטרטגיה של שימוש בפייסבוק למטרות למידה, עליו דיברנו בכיתה, נמצא כי תגובות תלמידים בדיון בפייסבוק היו גבוהות ב-400 אחוז מתגובות במערכת למידה ממוסדת: (67 בפייסבוק לעומת 17 במערכת ממוסדת) , ועם הזמן אף באותה מערכת ממוסדת דעך הדיון כליל.
אבל.....מבחן התוצאה כניראה הוכיח את עצמו מכל סיבה שלא תהייה (כי ממילא מנכנסים לפייסבוק? כי ניתן להוסיף שם מדיה דיגיטלית? ועוד)
בעקבות המחקר הומלץ כי סטודנטים ישתמשו ברשת הפייסבוק כרשת אלטרנטיבית לתקשורת במיוחד לקראת ה-deadline.
לא יכולתי שלא לחשוב על סוף הסמסטר שעבר, בקבוצת הלימוד שלנו בפייסבוק המהווה עבורינו גם מקום לשיתוף חווייתי, ככל שהתקרב סוף הסמסטר ועימו המבחנים , גדל השימוש ברשת והפוסטים חגגו.
היינו כולנו בתוך חומרי הלימוד, נתקלנו בשאלות ובעיות עליהן היינו חייבים תשובה מיידית בכדי להתקדם והאלטרנטיבה של הפייסבוק ענתה לנו על צרכים מידיים ונתנהפתרונות מיידים כמוהם לא היינו זוכים בשום סוג של תקשורת אחרת. בנוסף, נעזרה כל הקבוצה בכל שאלה או תשובה של חבר שלא בהכרח הופנתה מהם או אליהם.
אני רואה חשיבות תרומה ותמורה רבה לפעילות לימודית ברשת חברתית, ייצור של שיתוף והזנה וגם תוספת של הנאה.
לפייסבוק אפליקציה חדשה שנקראת Facebook questions זוהי אפליקציה המאפשרת יצירת דיון ע"י שאלון קצר אותו ניתן לשתף כ"פוסט" . כל החברים ברשת יכולים להגיב, לענות או להוסיף תשובות אלטרנטיביות. . ניתן להזמין חברים של חברים ככל שנרצה להשתתף בדיון זה.
ניתן ליצור, להמשיך או לסכם כל דיון לימודי בשאלון/סקר שכזה גם בקבוצת לימוד, תוצאות השאלון (כמה ענו על כל תשובה)  יכולות להוביל אותנו לתובנות והתנהלות בהמשך הדיון ובלימוד בכלל.

חייבת, חייבת, חייבת..........פייסבוק במנהרת הזמן?

פער דיגיטלי

תחילתו של מסלול הלימודים לתואר שני בתקשוב ולמידה, היו מהולים בפליאה.
"תקשוב ולמידה"? שילוב מחשבים בהוראה? אמנם היו בקבוצה סטודנטים עם רקע טכנולוגי כזה או אחר, אך היתה גם קבוצת סטודנטים די מכובדת  שלא לחצו בחייהם על כפתור ההפעלה של המחשב. האם קיים כאן פער דיגיטלי?
מה הם עושים פה?
חשבתי לעצמי כי אינני יודעת לאן מועדות פניהם, ובטח שאינני מוכנה לחוות את חוויות הלמידה וההסתגלות במקומם.
שיתפו אותי בתסכולים, בחרדות ובמצוקות. הבעתי רצון ואף הרגשתי מחוויבות לכך, לתמוך...כמה שאוכל.

בחודש האחרון הבנתי שכולם כבר שם. במקום הנכון. באותה השפה.
הם ניצחו את הפחד ואת הפער כאחד.
הופתעתי מהמהירות בה זה קרה, מהנחישות, כוח הרצון והיכולת לספוג את כל המידע וליישם אותו.

מצרפת סרטון של "סבתא סעדה" שמדברת על מחשבים...גם אצלה הפער הדיגיטלי הולך ומצטמצם.

Download, Convert, PPT, Jpg, Html

מה הן המילים האלו?

סביבה תובענית וטובענית. סביבה ללא גבולות.

אם צלצלתם ולא ענית.....תמצאו אותי שם.