יום עיון: הבטים עתידיים של שילוב התקשוב בלמידה

שלשום נכחתי ביום העיון לרגל השקת הספר "תקשוב, למידה והוראה".
היה מכובד וענייני. הייתי דרוכה כל הזמן.
הבנתי שהפנמתי הרבה במשך כמעט שני סמסטרים בהם אני לומדת.
היה לי המון מה לאמר, העדפתי לשתוק גם כאשר ניתנה זכות הדיבור.
אבל במעמד זה, ארשה לעצמי להביע דעתי בנושא קרוב לליבי ולעיסוקי.

אני רכזת תקשוב במוסד אקדמי וסביבת העבודה שלי היא הסגל האקדמי.
בפאנל נאמר כי שילוב התקשוב באקדמיה, אצל המרצים הוא תהליך לא קל כיוון שיש למרצים חופש אקדמי.
נכון, ואולי אף מוצדק.
אך כמו בכל ארגון או מוסד, למרות חופש הפעולה ישנם כללים שמכתיבים מסגרות מסויימות.
וכמו שנדרשת רמה אקדמית בלימודים, כך לדעתי נדרשת מידה מסויימת של "ארגז כלים" המותאמים לסביבה האקדמית. אז נכון, לא כולם נולדו עם מחשב ביד אבל ניתן בהחלט בחשיבה וארגון נכונים ליצור מסגרת מחייבת של רמת מיומנויות דיגיטליות בסיסיות. אין הכוונה לכפות אך בהחלט ניתן לאפיין ולהקים מערך הדרכה, לחייב נוכחות בהדרכות מושכלות ורלוונטיות, גמישות ומותאמות ככל שאפשר בכדי שכל מרצה ומרצה ירכוש מושגים ואפילו הבסיסיים ביותר בהכרה המחשב ובסיס של מיומנויות דיגיטליות.
לא ייתכן לדעתי מצב בו ידובר על שילוב טכנולוגיה בהוראה ולא תהייה קיימת מסגרת נאותה ומעט מחייבת להכשרת המרצים ושילובם בקידמה.

רוצה עוד להתייחס לרכזי תקשוב ומובילי תקשוב בהקשר זה.
אין מפלט מהתנסות, רבה ככל שתהייה, אכזבות ותסכולים, חקירה ו"נבירה" במעמקים הדיגיטלים. אין "לא יודע" או "לא יכול" אבל יש ....."עדיין לא חקרתי"
רק כך נבין את המשמעות של החשיבה הדיגיטלית ורק כך תגיע ההבנה של הצד השני "המקבל" = התלמידים.
על ידי התנסות בכל שלב ושלב על ידי למידה שלנו בעצמנו, נדע ממה נובעים הקשיים של התלמידים ואיך אנחנו כמובילי תקשוב יכולים למצוא את הדרך הנכונה והיעילה ביותר להשתמש בכלים המתאימים במקום ובזמן הנכון.

חשיבה דיגיטלית? האם יש מודעות ?

מה היא חשיבה דיגיטלית? איך מפתחים אותה? האם היא מולדת? האם היא נרכשת?

את התואר הראשון שלי בחינוך סיימתי במסלול מחלות לב-ריאה (כן, תואר בחינוך) ושם למדתי כי ההסבר למושג כושר גופני הוא לא פשוטו כמשמעו = לרוץ יותר מהר או להרים משקולות יותר כבדות.

אלא כושר גופני הוא היכולת של אדם לבצע פעולות גופניות יום יומיות ולתפקד בשגרה, בצורה היעילה ביותר.

לדוגמא: טיפוס במדרגות,הרמת סלים, ריצה לתחנת האוטובוס בכדי לא לפספס אותו,  כל אלו היו קלות אילו  היינו בעלי כושר גופני גבוהה.

לדעתי , את הקונספט הזה ניתן להשליך גם על חשיבה דיגיטלית.
לא רק אוסף של מיומנויות דיגיטליות שימושיות יותר או פחות, אלא יכולת של אדם לתפקד בסביבה הדיגיטלית בצורה היעילה ביותר ולהפיק ממנה את המירב לכל צורך או מטרה.

פרופ' יורם עשת אלקלאי כותב בפורטל המדע והטכנולוגיה כי "זו מסגרת אינטגרטיבית חדשה המתארת את מלא היקף מיומנויות החשיבה שמפעיל הפרט בעבודתו בסביבות עבודה דיגיטליות." ועוד הוא מוסיף בהד החינוך:"כי זהו ערוב של כישורי חשיבה ....חשיבה מסתעפת.....מצבים ובעיות איתם אנו מתעמתים בחיי היום יום..."

אני מסכימה איתו ועם רבים אחרים כי זה אוסף מורכב מאוד של מיומנויות שונות בתחומים שונים וכניראה שאף אדם לא יוכל לשלוט בכל המיומנויות הנכללות בחשיבה הדיגיטלית אפילו אם הוא אינשטיין דיגיטלי.

לפי ראות עיני תחילתו של מסע לפיתוח חשיבה דיגיטלית הוא פיתוח מודעות לכך שקיימת חשיבה דיגיטלית והיא זו שיכולה לתת לנו את הכלים להתמצא בסביבה הדיגיטלית. הבנה שאלו כלים שאנו רוכשים אך הם ישרתו אותנו בחיי היום יום.

המודעות תבנה על ידי שימוש בכלים דיגיטלים לא רק למטרות נקודתיות אלא תוך כדי הבנה של מה שעומד מאחור, הקשרים, אינטואיציה, המשכיות....לא רק מיומנות ותרומתה אלא מה מרכיב מיומנות זו, מה המשמעות וכיצד נוכל לשתמש במיומנויות משנה ופיסות מידע שנפתח משימוש במיומנות זו למטרות שונות ואחרות במרחב הדיגיטלי.

המודעות תתפתח תוך כדי התנסות וחקירה, הבנה של התאוריות שמאחור....אם אנחנו לומדים כיצד להוריד סרטון מיוטיוב, כדאי שנחקור מה הוא פורמט של סרט ומה משמעותו, כך נלמד גם על משקל וגודל של סרטים ומתוך זה נסיק כמה סרטים ניתן לצרוב על cd ....וזה לא נגמר, תמיד אפשר להמשיך הלאה.

אני חושבת שברגע שנגיע למודעות שהתהליך הזה קיים והוא נבנה ונרכש על ידי התנסות וחקירה, נהייה מודעים לכך שקיימת חשיבה דיגיטלית, אחר כך גם נוכל לפתח אותה לבנות ולהתאים אותה להצרכים וליעדים שלנו.